בעיות סביבתיות בעידן הגלובלי
כיצד הגלובליזציה משפיעה על הסביבה, ומה אפשר לעשות?
מחיר סביבתי לקִדמה
סוגי הבעיות הסביבתיות
זיהום
זיהום אוויר, מים וקרקע כתוצאה מפעילות של תעשייה, תחבורה וחקלאות. הזיהום אינו עוצר בגבולות מדינה.
דלדול משאבים
ניצול יתר של משאבי טבע: דיג מוגזם, כריית מחצבים, כריתת יערות וסחיפת קרקע. המשאבים הולכים ואוזלים.
זיהום רדיואקטיבי
דליפות מתחנות כוח גרעיניות מזהמות שטחים נרחבים לאורך שנים רבות ומהוות סכנה לבריאות.
בעיות בשלוש רמות
בעיות סביבתיות מתקיימות בשלוש רמות: מקומית (זיהום של מפעל ביישוב), אזורית (זיהום נהר שעובר כמה מדינות) וגלובלית (התחממות כדור הארץ והגדלת החור בשכבת האוזון). ככל שהרמה גבוהה יותר, הפתרון מורכב יותר.
הקושי במשאבים משותפים
חלק גדול מהבעיות הסביבתיות נובע מכך שהמשאבים משותפים לכל בני האדם.
אוקיינוסים, אוויר ויערות שייכים לכולם ולאף אחד. כשמשאב משותף, כל מדינה עלולה לנצל אותו לטובתה בלי לחשוב על האחרים, וכך הוא נפגע. טביעת רגל אקולוגית היא מדד שמראה כמה משאבי טבע אדם או מדינה צורכים, וכמה "לחץ" הם מפעילים על כדור הארץ.
כשמשאב משותף, נדרש שיתוף פעולה בין מדינות כדי לשמור עליו.
דלדול משאבים: כשהטבע אוזל
הצריכה הגוברת בעידן הגלובלי מפעילה לחץ עצום על משאבי הטבע. חלק מהמשאבים הם מתכלים, כלומר נגמרים ואינם מתחדשים, כמו נפט, פחם ומחצבים. משאבים אחרים יכולים להתחדש, אך רק אם לא מנצלים אותם מהר מדי: דגי הים מתרבים, אך דיג מוגזם מרוקן אותם; יערות צומחים, אך כריתה מהירה מדי הופכת אותם לשטח חשוף. כשקצב הניצול עולה על קצב ההתחדשות, המשאב הולך ואוזל.
סוגי משאבים וקצב הדלדול שלהם
| משאב | האם מתחדש? | מה מאיים עליו |
|---|---|---|
| נפט ופחם | לא, מתכלה | צריכת אנרגיה גוברת בעולם כולו |
| דגי הים | כן, אם הדיג מאוזן | דיג מוגזם מעבר לקצב ההתרבות |
| יערות | כן, אם הכריתה מבוקרת | כריתה מהירה לעצים, לחקלאות ולבנייה |
| קרקע פורייה | מתחדשת לאט מאוד | סחיפה, מדבור ועיבוד יתר |
* אפילו משאב מתחדש אוזל אם קצב הניצול גבוה מקצב ההתחדשות שלו.
נסו בעצמכם: כמה אפשר לדוג?
פתרונות בני-קיימא: לצרוך בלי לכלות
גישת הקיימות מציעה דרכים לנצל משאבים בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם.
אנרגיה מתחדשת: מעבר משמש ומרוח במקום מדלקים מזהמים, כי הן אינן אוזלות ואינן מזהמות.
מיחזור: שימוש חוזר בחומרים מפחית את הצורך בכריתה ובכרייה חדשות.
ניהול מבוקר: הגבלת כמות הדיג והכריתה כך שלא תעלה על קצב ההתחדשות.
הסכמים בין-לאומיים: מדינות מתחייבות יחד לשמור על משאבים משותפים.
קיימות אינה "לעצור הכול", אלא לנצל את הטבע בקצב שמאפשר לו להתחדש.
שאלה לחשיבה
מדוע דיג מוגזם בים פתוח נחשב בעיה "קשה לפתרון" יותר מזיהום נחל בתוך מדינה אחת?
נחל בתוך מדינה אחת נמצא באחריות הרשויות של אותה מדינה, שיכולות לאסור זיהום ולאכוף את החוק. ים פתוח הוא משאב משותף לכל המדינות שגובלות בו, ואין לו "בעלים" יחיד. לכן צריך שיתוף פעולה והסכמה בין מדינות רבות בעלות אינטרסים שונים, וזה הרבה יותר מורכב מאכיפה בתוך מדינה אחת.
ככל שהמשאב משותף ליותר מדינות, כך הפתרון מורכב יותר.
בעיה, רמה ודוגמה
| בעיה | רמה | דוגמה |
|---|---|---|
| זיהום אוויר | גלובלית | התחממות כדור הארץ |
| דלדול משאבים | אזורית | דיג מוגזם בים משותף |
| זיהום מים | מקומית | שפכים של מפעל לנחל |
| זיהום רדיואקטיבי | אזורית | דליפה מתחנת כוח גרעינית |
ניסיונות גלובליים לפתרון
הסכמים בין-לאומיים
מדינות חותמות יחד על הסכמים להפחתת זיהום, כמו פרוטוקול קיוטו להגבלת פליטות גזי חממה.
מעבר לאנרגיה מתחדשת
שימוש באנרגיית שמש ורוח במקום בדלקים מזהמים, פתרון ברוח גישת הקיימות.
מהי קיימות?
קיימות היא גישה שמטרתה לאפשר את המשך קיום החיים בכדור הארץ: לנצל את משאבי הטבע באופן שלא יפגע ביכולת של הדורות הבאים ליהנות מהם.
שאלה לחשיבה
מדוע קשה יותר לפתור בעיה סביבתית גלובלית מאשר בעיה מקומית?
בעיה מקומית אפשר לפתור בתוך יישוב או מדינה אחת, על ידי הרשויות שלה. בעיה גלובלית נוגעת למשאבים משותפים ולמדינות רבות, ולכן הפתרון דורש שיתוף פעולה בין-לאומי, הסכמות ופשרות בין מדינות בעלות אינטרסים שונים, וזה הרבה יותר מורכב.
שאלה לחשיבה
הציעו פתרון אחד לבעיית זיהום האוויר הגלובלי, והעריכו יתרון וחיסרון שלו.
פתרון אפשרי: מעבר של מדינות לאנרגיה מתחדשת (שמש ורוח). יתרון: מפחית פליטות מזהמות ומאט את ההתחממות. חיסרון: יקר להקמה בהתחלה ודורש שינוי תשתיות. כל פתרון דורש שקילה של יתרונות מול חסרונות לפני הבחירה.
מקרה בוחן: הסיפור של החור בשכבת האוזון
כשהעולם פעל יחד והצליח
דוגמה לשיתוף פעולה גלובלי שעבד
הבעיה: בשנות ה-80 גילו מדענים חור הולך וגדל בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה. שכבת האוזון מגינה עלינו מקרינת השמש המסוכנת.
הגורם: גזים מסוימים שנפלטו ממקררים ומתרסיסים פגעו בשכבת האוזון.
הפתרון הגלובלי: מדינות העולם חתמו יחד על הסכם בין-לאומי שהגביל את ייצור הגזים המזיקים.
התוצאה: פליטת הגזים ירדה מאוד, ושכבת האוזון החלה להתאושש לאט. החור צפוי להיסגר במהלך העשורים הבאים.
המסקנה: כשמדינות העולם משתפות פעולה, אפשר לפתור גם בעיה סביבתית גלובלית. זו הוכחה שהפתרון הגלובלי אפשרי.
טביעת רגל אקולוגית: לא כולם צורכים אותו דבר
| סוג מדינה | צריכת משאבים לאדם | טביעת רגל אקולוגית |
|---|---|---|
| מדינה עשירה ומפותחת | גבוהה מאוד | גדולה |
| מדינה בפיתוח בינוני | בינונית | בינונית |
| מדינה ענייה ומתפתחת | נמוכה | קטנה |
* ככל שאדם או מדינה צורכים יותר משאבים, כך גדלה טביעת הרגל האקולוגית והלחץ על כדור הארץ.
לרוב, המדינות העשירות צורכות הכי הרבה משאבים ומזהמות הכי הרבה, אך דווקא המדינות העניות סובלות מההשלכות הסביבתיות. השאלה מי נהנה מהמשאבים ומי נושא בנזק היא שאלה של צדק חלוקתי, ונחזור אליה בפרק על אי השוויון.
שאלה לחשיבה
איך הייתם מסבירים לתלמיד או תלמידה אחרים את הרעיון המרכזי של "בעיות סביבתיות בעידן הגלובלי" בעזרת דוגמה אחת מהשיעור?
תשובה טובה תכלול את המושג המרכזי של השיעור, דוגמה אחת מתוך העמוד, והסבר קצר שמראה קשר של סיבה ותוצאה, השוואה או תהליך. לאחר מכן אפשר לבקש מאדי לתרגל את ההסבר בשאלות קצרות.