גאוגרפיה · כיתה ח׳ · פרק 5: תהליכים חיצוניים ועיצוב הנוף
פעולות האדם יכולות לשמר את הנוף לדורות, או לפגוע בו תוך שנים ספורות
האדם כגורם גיאוגרפי
הנוף נוצר מתהליכים פנימיים וחיצוניים, אך בעידן המודרני האדם הוא גורם עיצוב נוף בעוצמה רבה. בתוך מאה שנה שינה האדם יערות, נהרות, חופים, קרקעות ואפילו דיונות חול. פעולה אנושית יכולה להיות מקיימת, כאשר היא שומרת על הקרקע והמים, או הורסת, כאשר היא מגבירה מדבור, סחיפה, הצפות ופגיעה במערכות טבעיות.
תהליכים מקיימים מול הורסים
לא כל פעולת אדם בנוף היא שלילית. ניתן לחלק את ההשפעות לשתי קטגוריות: תהליכים שהורסים את הנוף, פוגעים ביכולת ההתחדשות שלו ופוגמים בסביבה, ותהליכים מקיימים שמשמרים את הנוף ומאפשרים שימוש בו לאורך דורות. לרוב, לאדם יש בחירה בין שני הכיוונים.
השפעות האדם: ההורסות מול המקיימות
תחום
תהליך הורס
ההשלכה
תהליך מקיים
יערות
בירוא יערות (כריתה)
סחיפה מוגברת, מדבור, אובדן מגוון ביולוגי
נטיעת יערות, שיקום
קרקע
חרישה עמוקה, זיהום בדשנים וחומרי הדברה
אובדן פוריות, זיהום מי תהום
חקלאות בת-קיימא, חריש מינימלי
מדבר
מרעה יתר, שאיבת יתר של מי תהום
מדבור: התרחבות המדבר
ייצוב חוליות, שימור שטחי מרעה
חופים
מרינות, שוברי גלים, חציבת חול
גידוד מצוקים, אובדן חוף חולי
שמירת חוף, הסדרת בנייה
נהרות
הטיית נהרות, הקמת סכרים
שינוי מנגנון הנהר, פגיעה בדלתא
ניהול מים מאוזן, שמירת זרימה
עיקרון הקיימות: בכל אחד מהתחומים, לאדם יש כלים לבחור בכיוון המקיים.
מדבור: כשהמדבר מתקדם
מדבור הוא תהליך שבו שטחים שבעבר היו צמחייה דלילה, שדות חקלאיים או ערבות הופכים למדבר או לשטח שאיננו ניתן לחקלאות. זהו אחד האיומים הסביבתיים הגדולים בעולם - בעיקר באפריקה (מדבר סהרה מתקדם), במזרח התיכון ובאסיה.
גורמי המדבור: טבע ואדם ביחד
מדבור אינו נגרם רק מאחד מהגורמים, אלא ממשחק גומלין בין אקלים לפעולת אדם.
מדבור הוא דוגמה לסחיפה מוגברת שהאדם גרם לה. ניתן לעצור אותו בנטיעות, הסדרת מרעה ושיקום הצמחייה.
מדבור הופך קרקע צמחייה לשטח ערום - מרעה יתר ואובדן כיסוי צמחי חושפים את האדמה לרוח ולסחיפה.
המחשה אינטראקטיבית: ניהול מדרון וסחיפה
תורכם לשמור על הנוף. בכל עונה בחרו פעולה אחת - הורסת או מקיימת - וצפו מה קורה לקרקע ולצמחייה במדרון. שימו לב כמה מהר יורדת קרקע בעונה הורסת אחת, וכמה לאט היא נבנית מחדש.
בירוא יערות ושיקום
יערות טרופיים מכסים כ-10% משטח היבשות וכוללים יותר ממחצית המינים הביולוגיים הידועים. בירואם נמשך במהירות לצורכי חקלאות, עצים לבנייה ולדלק. מדי דקה נכרת בעולם שטח יער עצום - אחד המשאבים היקרים ביותר.
בירוא יערות מול שיקום
בירוא יערות - תהליך הורס
כריתת יערות לפינוי קרקע לחקלאות, לפחם ולחומרי בנייה. ההשלכות: שורשי העצים שאחזו בקרקע נעלמים, הגשם סוחף את הקרקע (סחיפה), הנהרות מתמלאים בסחף, השכבה הפורייה נשחקת, ובתי גידול לבעלי חיים ולצמחים אובדים. בישראל: כריתת יערות הכרמל ויערות הצפון בעבר.
נטיעת יערות - תהליך מקיים
שתילת עצים בשטחים שנכרתו או שוממים. ההשפעות: שורשי העצים החדשים מחזיקים את הקרקע ומפחיתים סחיפה, העלים שומרים על לחות ונוצר בית גידול חדש. קרן קיימת לישראל נטעה יותר מ-250 מיליון עצים מאז הקמתה. חלק מהנטיעות עדיין שנוי במחלוקת, שכן עצי אורן אירופיים אינם ילידי הארץ.
סכרים והטיית נהרות
סכרים הם אחת ההתערבויות האנושיות הגדולות ביותר בנוף. הם מסוגלים לספק מים לחקלאות ולערים, לייצר חשמל נקי ולמנוע שיטפונות. אבל הם גם משנים לחלוטין את מנגנון הנהר, את הנוף ואת הסביבה.
יתרונות הסכר
אגירת מים לשתייה ולחקלאות גם בעונת יובש. ייצור חשמל הידרואלקטרי (אנרגיה מתחדשת). מניעת שיטפונות בעמקים שבמורד הנהר. דוגמה: סכר אסואן בנילוס שינה את חקלאות מצרים.
חסרונות הסכר
עצירת הסחף הטבעי: הדלתא שבמורד הנהר מצטמקת כי אין חידוש חומר. שינוי מערכת אקולוגית: דגים ובעלי חיים שהיו תלויים בשיטפון עונתי נפגעים. עלייה במליחות המים שבמורד. שיקוע סחף בתוך האגם - לאורך זמן הסכר 'מתמלא'.
הסכר בישראל: נחל הירדן
הירדן עבר מהטייה נרחבת לצרכי השקיה ובניית סכרים. מפלס ים המלח ירד ביותר מ-40 מטר מאז שנות ה-50 של המאה ה-20. ה'דלתא' שהירדן יצר בים המלח כמעט נעלמה. בנוסף, סחף שהירדן נשא לים המלח נפסק.
בחינת החלטה: ניהול מאוזן
ניהול מאוזן מנסה לשמר את יתרונות הסכר ולצמצם נזקים. דוגמה: שחרור מי שיטפון עונתיים מהסכר (פולסים) כדי לחקות את הזרימה הטבעית ולאפשר נדידת דגים ושיקום הנוף שבמורד.
מרינות בישראל: מאבק על החוף
לאורך חופי ישראל עמדו, ועדיין עומדים, מצוקי כורכר ייחודיים. עם גידול תיירות הסירות והדיג, ומתוך רצון לפתח את החוף לתיירות, הוקמו מרינות - נמלי שיט קטנים לסירות פרטיות. הדיון סביבן חושף את המתח בין פיתוח כלכלי לשימור הנוף.
מרינה ומצוקי כורכר: מה הקשר?
מרינה היא מתקן שמחייב בניית שוברי גלים - ובכך משנה את תנועת החול לאורך כל החוף.
מרינה היא דוגמה מובהקת לכך שהחלטה מקומית - 'נבנה נמל סירות' - משפיעה על עשרות קילומטרים של חוף.
הקרקע: משאב יקר שנוצר לאט
הקרקע אינה רק 'עפר'. היא המשאב הבסיסי ביותר לחקלאות, לצמחייה ולשמירה על מי התהום. כשהיא נפגעת, ההשלכות נמשכות אלפי שנים. ישראל, עם שטחה המצומצם, מכירה היטב את חשיבות הקרקע.
קרקע: פגיעות ודרכי הגנה
סוג הפגיעה
תיאור
ההשלכה לנוף
דרך הגנה
סחיפת קרקע
גשם וזרם סוחפים את השכבה הפורייה
שדות נעשים אבניים, ירידת יבולים
טרסות, כיסוי קרקע, גידולי כיסוי
זיהום כימי
דשנים וחומרי הדברה בעודף
מי תהום מזוהמים, הרעלת אורגניזמים
חקלאות אורגנית, יישום מבוקר
מליחות
השקיה עודפת מצברת מלח בקרקע
קרקע לבנה שאינה ראויה לגידול
ניקוז, שימוש בקולחים מטופלים
דחיסה
כלים כבדים דוחסים את הקרקע
השורשים אינם יכולים לחדור, המים אינם מחלחלים
הגבלת שימוש בכלים כבדים, מנוחת שדה
1 ס"מ קרקע = 100 עד 1,000 שנות התהוות, ואובדנו אפשרי בשנה אחת של שחיקה.
טרסות הרי יהודה: פתרון גאוני מלפני אלפי שנים
לפני אלפי שנים, תושבי הרי יהודה פיתחו שיטה שמונעת סחיפת קרקע ומאפשרת חקלאות בהר.
הטרסות הן דוגמה קלאסית לחקלאות בת-קיימא מתקדמת שפועלת עם הנוף ולא נגדו.
טרסות הן קירות אבן אופקיים שעוצרים את סחיפת הקרקע במדרון ומאפשרים גידול זיתים וגפנים - פתרון שנמצא בשימוש בהרי יהודה מלפני אלפי שנים.
חקלאות בת-קיימא ואורגנית
חקלאות בת-קיימא היא גישה חקלאית שמטרתה לייצר מזון לאורך דורות רבים, בלי לפגוע בקרקע, במים ובסביבה. חקלאות אורגנית היא צורה אחת ממנה, שנמנעת מחומרים כימיים. אך קיימות כוללת גם שיטות עיבוד, ניקוז וניהול מים.
שיטות עיבוד מקיימות
חריש מינימלי: חרישה רדודה שמשמרת מבנה הקרקע. גידולי כיסוי: שתילת גידולים בעונת המנוחה שמכסים ומגנים על הקרקע. מנוחת שדה: השארת השדה בלי עיבוד לשנה כדי להתאושש.
שמירת קרקע ממים
טרסות: עצירת זרימה ועיכוב קרקע. רצועות דשא: פסי צמחייה בין שורות גידול שתופסות קרקע שנסחפה. ניקוז מוכוון: הובלת מי גשם עודפים מהשדה בלי לשחוף קרקע.
חקלאות אורגנית
הימנעות מחומרי הדברה ודשנים כימיים. שימוש בקומפוסט ובשיטות ביולוגיות לדשן ולהדברה. הקרקע נשמרת פורייה לאורך זמן ללא כימיקלים שמצטברים ופוגעים.
השקיה מדויקת בישראל
ישראל פיתחה את הטפטפת - מערכת השקיה שמגיעה ישירות לשורש ומפחיתה בזבוז. גם השקיה בקולחים (מי שפכים מטופלים) מקנה לקרקע לחות בלי להוסיף מלח. פחות מים = פחות מליחות = קרקע בריאה יותר.
סוגיות לדיון
מחד, מרינות מביאות פיתוח כלכלי לחוף ישראל. מאידך, הן פוגעות במצוקי הכורכר. כיצד תגבשו עמדה בסוגיה זו?
האם תפקידו של העולם המפותח לסייע לעולם הפחות מפותח להתמודד עם אסונות טבע שמקורם גם בפעולות האדם, כמו שיטפונות מוגברים ממדבור? נמקו.
מדוע ייבוש הביצות בעמק החולה בשנות ה-50 נחשב כיום לדוגמה לנזק שנגרם בשם הפיתוח, וכיצד השיקום עוסק בהפיכת הנזק?
חלק ב׳ · בדיקת ידע
מבחן מסכם
קראו כל שאלה בעיון. בשאלות בחירה סמנו תשובה אחת, ובשאלות פתוחות כתבו תשובה מלאה במקום המיועד.
1.מהו מדבור?
אהתרחבות שטחי מדבר, משילוב שינויי אקלים ושימוש יתר של האדם
בנטיעת יערות במדבר
גסוג של סלע
דהמסת קרחונים
2.מהו ההפך מבירוא יערות, כתהליך מקיים?
אנטיעת יערות ושיקום
בכריתת עוד עצים
גזיהום הקרקע
דבניית מרינות
3.מדוע סכר על נהר נחשב לדוגמה עם יתרונות וחסרונות?
אהוא מספק מים וחשמל (יתרון), אך פוגע בנהר ועוצר סחף הדלתא (חיסרון)
ביש לו רק יתרונות
גיש לו רק חסרונות
דאין לו כל השפעה על הנוף
4.מהי הפגיעה הסביבתית בבניית מרינות לאורך חופי ישראל?
אשוברי הגלים עוצרים זרם חול ומזרזים שחיקת מצוקי הכורכר
בהמסת קרחונים
גרעידות אדמה
דאין שום פגיעה
5.מדוע פגיעה בקרקע נחשבת לנזק חמור במיוחד?
אכי הקרקע נוצרת לאט מאוד ואינה מתחדשת במהירות
בכי הקרקע נוצרת מהר מאוד
גכי אין צורך בקרקע
דכי הקרקע מתחדשת בכל גשם
6.מהי חקלאות בת-קיימא?
אחקלאות ששומרת על הקרקע ועל הסביבה לטווח ארוך, לדורות הבאים
בחקלאות שמזהמת את הקרקע
גחקלאות במדבר בלבד
דהפסקת כל החקלאות
7.מהי הדילמה בנוגע לסיוע באסונות טבע?
אהאם תפקיד העולם המפותח לסייע לעולם הפחות מפותח להתמודד עם אסונות
בבאיזה צבע לצבוע בתים
גמתי לבנות סכרים
דכמה הרי געש יש בעולם
8.מהו העיקרון שמנחה את האדם בהשפעתו על הנוף?
אקיימות: שימוש בנוף ובמשאבים בלי לפגוע בדורות הבאים
בניצול מהיר ככל האפשר
גהפסקת כל פעילות אנושית
דהתעלמות מהשלכות
9.מהי טרסה ומדוע היא חשובה לשמירת הקרקע?
אקיר אבן לרוחב מדרון שיוצר מדרגה אופקית, ומונע סחיפת קרקע
במכל מים במדבר
גסוג של עץ פרי
דסכר קטן על נחל
10.מדוע ייבוש הביצות בעמק החולה בשנות ה-50 נחשב לנזק?
אאבד שטח לחות ייחודי עם מגוון ביולוגי, וקרקע הכבול שקעה ופרצו בה שריפות
בהוא שיפר את הסביבה
גהוא הגדיל את השיטפונות
דלא נגרם כל נזק
11.מרעה יתר תורם למדבור. כיצד?
אעדרים גדולים אוכלים צמחייה מהר מהתחדשותה, הקרקע מתחשפת ונסחפת
בבעלי החיים מחזקים את הקרקע
גמרעה גורם לגשמים
דמרעה אינו קשור למדבור
12.מדוע ישראל נחשבת לדוגמה של מדינה שצמצמה שחיקה בנגב?
אנטעה מאות מיליוני עצים ופיתחה חקלאות מדברית שצמצמה שחיקה