החוברת · דף לימוד
מחצבים ופערים מרחביים
גאוגרפיה · כיתה ח׳ · פרק 6: משאבי הטבע בכדור הארץ
מחצבים, הפערים שהם יוצרים בין מדינות, וכיצד ים המלח ומשאביו מחברים גאוגרפיה פיזית לכלכלה
המשאבים שמפיקים מהקרקע
המחצבים הם חומרי גלם שמפיקים מהקרקע, מהמתכת בטלפון ועד האשלג שמזין שדות בסין. המחצבים אינם מפוזרים באופן שווה בעולם, ולכן הם יוצרים פערים מרחביים בין מדינות. מיקום המחצבים משפיע על מוקדי תעשייה, על מסחר בין-לאומי, על הכנסות המדינה ועל שאלות של צדק סביבתי וקיימות.
סוגי מחצבים
ארבעה סוגי מחצבים
| סוג | כיצד נוצר | דוגמאות | שימוש עיקרי | תפרוסת |
|---|---|---|---|---|
| מתכות | מינרלים עפרוניים נוצרים בתהליכים פנימיים | ברזל, נחושת, בוקסיט (אלומיניום), ליתיום, זהב | כלים, מבנים, מכשירים, סוללות חשמליות | לא אחידה: ברזיל, אוסטרליה, סין, דרום אפריקה |
| אל-מתכות | מינרלים ומלחים שונים, שקיעה ואידוי | מלח, אשלג, גפרית, פוספט, ברום | דשנים חקלאיים, תעשיה, תרופות | מרוכז: ים המלח, מרוקו, קנדה |
| חומרי בנייה | סלע ותהליכי בליה | חול, חצץ, אבן גיר, אבן חול, טין | בטון, בנייה, סלילת כבישים | נרחב יחסית בכל העולם |
| אבני חן | תנאי לחץ וחום קיצוניים בפנים כדור הארץ | יהלום, אמרלד, רובין, ספיר | תכשיטים, תעשיה מדויקת, לייזרים | מרוכז: דרום אפריקה, הודו, ברזיל, רוסיה |
מחצבים מופקים בכרייה: פתוחה על פני השטח, או תת-קרקעית במנהרות.
כיצד מפיקים מחצבים?
לפני שנדון בהשפעות, חשוב להבין מה קורה בפועל בהפקת מחצבים.
כרייה היא אחת הפעולות האנושיות המשפיעות ביותר על הגאוספרה. היא משנה נוף, עלולה לזהם מים ואוויר, ומחייבת איזון בין ניצול משאבים לשמירה על הסביבה.
ים המלח ואשלג: מחצב שמרכז פעילות כלכלית
ים המלח: אוצר מינרלים
מפלס ים המלח יורד
המשאבים כזרז פיתוח
כיצד משאבים מניעים פיתוח?
אחד הדפוסים המרתקים בגאוגרפיה הוא שהימצאות משאב בקרקע משנה את פני האזור כולו.
כך הגאוגרפיה הפיזית (היכן נמצאים המשאבים) משפיעה ישירות על הגאוגרפיה האנושית (היכן יתפתחו יישוב, תעשייה וכלכלה). תפרוסת המשאבים היא בסיס מרכזי להבנת פיתוח, תלות ואי-שוויון מרחבי.
דוגמאות לפערים מרחביים בין הפקה לצריכה
| משאב | אזור הפקה | אזור צריכה | פער שנוצר |
|---|---|---|---|
| נפט | ערב הסעודית, רוסיה, איחוד האמירויות | אירופה, ארה"ב, יפן | כוח מדיני לייצאן, תלות ליבואן |
| אשלג (דשן) | ישראל (ים המלח), קנדה, רוסיה | הודו, סין, ברזיל (חקלאות גדולה) | מדינות חקלאיות גדולות תלויות במייצאות |
| ליתיום (לסוללות חשמליות) | בוליביה, ארגנטינה, צ'ילה ('משולש הליתיום') | מדינות עם תעשיית רכב חשמלי (סין, ארה"ב) | מרוץ לשליטה על 'הנפט של ה-21' |
| יהלומים | דרום אפריקה, אנגולה, רוסיה | ארה"ב, אסיה, אירופה | רווחים עצומים לחברות כרייה, פחות למדינות המפיקות |
הפער בין הפקה לצריכה לא נשאר כלכלי בלבד - הוא מתרגם לכוח מדיני ולאי-שוויון.
המחשה אינטראקטיבית: מסלול המחצב מהמכרה אל הצרכן
צדק חברתי-סביבתי ומרחבי
שלושה ממדי הצדק
צדק חברתי
מדינות מפותחות צורכות 5-10 פעמים יותר משאבים לאדם ממדינות מתפתחות. מי שיש לו יותר כסף קונה יותר ומזהם יותר. כיצד מחלקים נטל וזכויות בצורה הוגנת?
צדק סביבתי
לעיתים הזיהום מהפקת משאב נשאר במדינה העניה שמפיקה, בעוד הרווחים זורמים למדינה העשירה שצורכת. כריית יהלומים באנגולה - הרווחים בלונדון, הזיהום באנגולה.
קיימות וטביעת רגל אקולוגית
קיימות היא העיקרון שמחבר בין משאבים, פיתוח ואחריות סביבתית.
כדי להשיג צדק קיימות: שימוש מבוקר במשאבים, מעבר לאנרגיה מתחדשת, מיחזור, וצמצום הפער בין מי שצורך הרבה למי שנפגע מהזיהום. כל אחד מאיתנו יכול לפעול.
מחצבים בשימוש יומיומי: האם ידעתם?
סמארטפון כמוצר עתיר מחצבים
מכיל כ-60 יסודות שונים מהטבלה המחזורית, ובהם ליתיום (לסוללה), זהב וכסף (למגעים), קובלט (לסוללה) ונחושת (לחוטים). כל קנייה של טלפון חדש מגדילה את הביקוש לכרייה.
הדשן שמגדל את האוכל
80% מהמזון בעולם גדל בשדות שמוזנים בדשנים שמבוססים על אשלג, פוספט וחנקן. ישראל היא אחת מיצרניות האשלג הגדולות בעולם. ללא דשנים, אי אפשר להאכיל 8 מיליארד בני אדם.
סוגיות לדיון
כיצד ניצול האשלג מים המלח ממחיש את המתח בין פיתוח כלכלי לקיימות סביבתית?
אילו תהליכים נדרשים כדי להשיג צדק חברתי-סביבתי בשימוש במשאבי כדור הארץ?
כיצד תפרוסת המשאבים (גאוגרפיה פיזית) משפיעה על הפיתוח האנושי (גאוגרפיה אנושית)? הביאו שתי דוגמאות.
מדוע ליתיום נקרא לפעמים 'הנפט של המאה ה-21'? מה הקשר לתפרוסת ולכוח גיאו-פוליטי?