אוצרות מתחת לקרקע

מצד אחד: ייצוא האשלג מכניס מיליארדים לכלכלה הישראלית, מספק דשנים לשדות בכל העולם ומסייע להאכיל את האנושות. מצד שני: ההפקה, יחד עם שימוש מוגזם במי הירדן, מוריד את מפלס ים המלח. ים המלח הוא נוף ייחודי שלא ניתן לשחזר. המתח בין הרווח הכלכלי המיידי לשמירה על הנוף לדורות הוא ליבת דילמת הקיימות.

ים המלח: רווח כלכלי מיידי לעומת שמירה לדורות.

דרושים: (1) שימוש מבוקר ומושכל במשאבים מתכלים; (2) מעבר לאנרגיה מתחדשת שפחות מזהמת; (3) מיחזור והפחתת בזבוז; (4) פיקוח בין-לאומי על זיהום ונזק סביבתי; (5) צמצום הפער בין מדינות שצורכות הרבה (טביעת רגל גדולה) לבין מדינות שנפגעות מהזיהום או חסרות משאבים. דרוש שיתוף פעולה עולמי.

דילמת צדק חברתי-סביבתי. מקשרת את כל הפרק לערכי הקיימות.

דוגמה א: אזורים עשירים בנפט (כמו המפרץ הפרסי) משכו תעשייה ועובדים, ומדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות פיתחו כלכלות ענק. דוגמה ב: ישראל, עם גז ואשלג, הפכה מייצאנית ומשפרת את מאזן הסחר שלה. המשאבים הפיזיים הם לרוב הזרז הראשון להתפתחות כלכלית, גם אם לא מובטחת (יש 'קללת המשאבים' - מדינות עם הרבה נפט שנשארו עניות בגלל שחיתות).

תפרוסת פיזית של משאבים משפיעה על דפוסים אנושיים של יישוב, תעשייה וכלכלה.