כדור הארץ הוא מערכת אחת גדולה

התחממות גלובלית היא שינוי באטמוספרה (ריכוז גזי חממה עולה). האטמוספרה החמה יותר מחממת את הגאוספרה (קרח יבשתי) ואת ההידרוספרה (ים). קרחונים (הידרוספרה) נמסים, ומי הנהרות הנובעים מהם גדלים בנפחם. מי הים עולים. בנוסף, מים חמים פחות צפופים, ולכן מי הים מתרחבים בחום. הביוספרה נפגעת כשמפלס הים עולה ושטחי חוף מוצפים.

שינוי אחד גורר שרשרת של שינויים בכל הספרות.

כשישראל מייבאת מזון, היא למעשה משתמשת בקרקע, במים ובאנרגיה של המדינות היצרניות לטובתה. לכן טביעת הרגל האקולוגית האמיתית של ישראל גדולה יותר ממה שנראה בתוך גבולות המדינה. תופעה זו נקראת לעיתים טביעת רגל מיובאת. גם כשמדינה מייצרת פחות בתחומה, היא עשויה לצרוך משאבים רבים שמקורם במדינות אחרות.

טביעת הרגל האקולוגית חוצה גבולות - צריכה במקום אחד גורמת להשפעה במקום אחר.

אטמוספרה: האדם פולט גזי חממה ממכוניות, תעשייה ותחנות כוח, מה שמשנה את הרכב האוויר ומחמם את כדור הארץ. הידרוספרה: האדם מזהם נהרות וימים בשפכים ובחומרי דישון, שואב מים תת-קרקעיים מהר מדי ומייבש ביצות. גאוספרה: האדם כורה מחצבים, חופר מנהרות ומשנה את פני השטח בבנייה ובסלילת כבישים.

שימו לב שהשפעת האדם נוגעת בכל הספרות בו-זמנית, כי כולן קשורות.

כי הספרות קשורות זו בזו ביחסי גומלין. שינוי בספרה אחת משפיע על האחרות. אם נסתכל רק על ספרה אחת, נפספס את ההשפעות החשובות. למשל, כדי להבין גשם חומצי צריך לחבר בין זיהום האוויר (אטמוספרה), כימיית המים (הידרוספרה), נזק לקרקע (גאוספרה) ופגיעה ביערות (ביוספרה). רק ראייה מערכתית מלאה.

טביעת רגל אקולוגית היא מדד לכמות המשאבים הטבעיים שנצרכים ולכמות הפסולת שנוצרת. אפשר להקטין אותה על ידי חיסכון במים ובחשמל, מיחזור, שימוש בתחבורה ציבורית או באופניים, הפחתת בזבוז מזון, קנייה מושכלת של מוצרים ובחירת מזון מהצומח על פני מזון מן החי (גידול בקר צורך קרקע ומים רבים).

צריכה יומיומית משפיעה על טביעת הרגל הכוללת.