סיכום פרק 6: משאבי הטבע בכדור הארץ
חזרה על משאבי המים, האנרגיה והמחצבים, הפערים המרחביים, הדוגמאות הישראליות ועקרון הקיימות
עיקרי הפרק
סיווג המשאבים: ריענון מלא
כל המיונים של משאבי הטבע
| מיון | הסבר | דוגמאות |
|---|---|---|
| משאבי קיום | חיוניים לקיום החיים הבסיסי | מים, אוויר, קרקע, אור וחום |
| משאבי אנרגיה | מהם מפיקים אנרגיה לחשמל ותחבורה | נפט, גז, פחם, שמש, רוח, הידרואלקטרית |
| מחצבים | חומרי גלם שמפיקים מהקרקע | מתכות, חומרי בנייה, אל-מתכות, אבני חן |
| מתחדש | מתחדש מהר ואינו אוזל בשימוש | שמש, רוח, מים זורמים, ביומסה |
| מתכלה | כמותו מוגבלת ואוזל בשימוש | נפט, גז, פחם, מחצבים רבים |
* יש חפיפה: נפט הוא גם מחצב וגם משאב אנרגיה. גז תמר ולווייתן - דלק מאובנים ישראלי.
משאבי מים: מקורות, בעיות ופתרונות
מקורות המים
97% מי ים מלוחים. 2% בקרחונים. רק 1% נגיש. בישראל: הכינרת ואקוויפרים כמקורות היסטוריים, וכיום גם התפלה (כחלק מרכזי ממי השתייה).
אקוויפר ומי תהום
אקוויפר = שכבת סלע נקבובית שאוגרת מי תהום. מתחדשת לאט מגשם. שאיבת יתר גורמת להידלדלות. ליד החוף - פלישת מי ים מלוחים.
המוביל הארצי
130 ק"מ של צינורות ותעלות מהכינרת לנגב. נבנה בשנות ה-60. מאפשר לאזורים יבשים לקבל מים מהצפון ואפשר את פיתוח ההתיישבות בנגב.
פתרונות: התפלה ומי קולחים
התפלה: מי ים דרך קרום סינון (אוסמוזה הפוכה). מי קולחים: שפכים שטוהרו ומשמשים לחקלאות. ישראל מובילה בעולם עם 85% ניצול שפכים.
אנרגיה: מתכלה מול מתחדשת
שני עידני אנרגיה
מתכלה: הדלקים שבנו את העולם המודרני
נפט, גז, פחם - צפיפות אנרגיה גבוהה, תשתית מבוססת, אך אוזלים ומזהמים. גז תמר ולווייתן: גילויי הגז הפכו את ישראל גם ליצואנית גז. גרעינית: ללא CO2 אך עם סכנת פסולת. אופ"ק: ארגון מדינות מייצאות נפט שמשפיע על מחירים עולמיים.
מתחדשת: עידן האנרגיה הנקייה
שמש, רוח, הידרואלקטרית, גאותרמית - לא אוזלות, לא מזהמות. אנרגיה סולרית בנגב: ישראל שואפת ל-30% אנרגיה מתחדשת עד 2030. חיסרון: לא תמיד יציבה, דורשת אחסון.
גז כגשר: ישראל ממשיכה בגז טבעי (נקי יחסית לפחם, פחות CO2) תוך בניית יכולת סולרית. זו אסטרטגיה מדורגת: לא לעבור ישירות מנפט לשמש, אלא לעשות זאת תוך בניית תשתית.
מחצבים ופערים מרחביים
ארבעת סוגי המחצבים ודוגמאות ישראליות
| סוג | דוגמאות | דוגמה ישראלית |
|---|---|---|
| מתכות | ברזל, נחושת, ליתיום, זהב | עתודות קטנות, ישראל מייבאת |
| אל-מתכות | מלח, אשלג, גפרית, פוספט | אשלג מים המלח - ישראל יצאנית עולמית |
| חומרי בנייה | חול, אבן, חצץ | קיימים, כרייה בהר |
| אבני חן | יהלום, אמרלד, ספיר | ישראל מרכז ליטוש ומסחר ביהלומים |
* ים המלח: מפלסו יורד מטר בשנה. הפקת אשלג תורמת, לצד שאיבת מי ירדן.
פערים מרחביים: הגאוגרפיה מסבירה את ההיסטוריה
הקשר הגדול: מפיזי לאנושי
תפרוסת המשאבים היא חוליה מרכזית בין תנאים פיזיים לבין פיתוח אנושי.
פערים בין מדינות מפותחות לפחות מפותחות קשורים בין היתר לתפרוסת משאבים. משאבים אינם מפוזרים באופן שווה: מדינה שיש בה נפט, מים, פוספט או ליתיום מתפתחת אחרת ממדינה שמתקשה להשיג משאבים בסיסיים. הפער בין אזורי הפקה לצריכה יוצר תלות, כוח ואי-שוויון מרחבי.
כך הגאוגרפיה הפיזית מסבירה חלק מהגאוגרפיה האנושית. לא הכל - יש גם תרבות, היסטוריה, מוסדות - אבל המשאבים הם חלק מהיסוד.
מושגי מפתח לחזרה
אקוויפר
שכבת סלע נושאת מים שבה נאגרים מי תהום. מתחדש מגשם, לאט.
התפלה
הפקת מים מתוקים ממי הים, בשיטת אוסמוזה הפוכה.
מי קולחים
שפכים שטוהרו ומוחזרים לחקלאות במקום לים.
פער מרחבי
הפער בין אזורי ההפקה לאזורי הצריכה של משאב.
טביעת רגל אקולוגית
מדד לכמות המשאבים הנצרכים ולכמות הפסולת הנוצרת.
זרז פיתוחי
משאב שמושך תעשייה, יישוב ותעסוקה ומאיץ פיתוח כלכלי.
קיימות כעיקרון מארגן
מה שמחבר את כל הפרקים - מהיקום בפרק 1 עד המשאבים בפרק 6 - הוא ראיית כדור הארץ כמערכת: ארבע ספרות שפועלות יחד, שהאדם משפיע עליהן, ושהמשאבים שלהן מוגבלים. עקרון הקיימות הוא המסקנה המעשית: להשתמש בכדור הארץ בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים.
כדור הארץ כמערכת: הפרק בסיכום
משאב טבעי
מים, אנרגיה, מחצבים
פיתוח
האדם מנצל ומפתח
פערים
לא שווה בכל מקום
קיימות
ניצול שמשמר לעתיד
עקרונות מפתח
מושגים ועקרונות מרכזיים:
- למיין משאב לאחד משלושת הסוגים ולמתכלה או מתחדש
- להסביר מדוע יש מחסור במים מתוקים: 97% מלוחים, 1% נגיש
- לתאר מהם מי תהום, אקוויפר, ומדוע שאיבת יתר מסוכנת
- להסביר את תפקיד הכינרת, המוביל הארצי וההתפלה בישראל
- להבחין בין אנרגיה מתכלה למתחדשת ולמנות יתרון וחיסרון
- לתאר את גז תמר ולווייתן ואת האנרגיה הסולרית בנגב
- למנות את ארבעת סוגי המחצבים; לדעת מהו אשלג מים המלח
- להסביר כיצד המשאבים משמשים כזרז פיתוח ויוצרים פערים מרחביים
- לקשר בין תפרוסת המשאבים (פיזי) לפערים בין מדינות (אנושי)
- לנמק עמדה בדילמת הצדק החברתי-סביבתי
שאלות יישום
שאלה לחשיבה
כיצד משאבי טבע, מערכות כדור הארץ ופעילות האדם מתחברים לעיקרון הקיימות?
ראינו שכדור הארץ הוא מערכת אחת: ארבע הספרות (אטמוספרה, הידרוספרה, גאוספרה, ביוספרה) פועלות יחד. השמש ותנועות כדור הארץ יוצרים את התנאים לחיים. תהליכים פנימיים וחיצוניים מעצבים את הנוף. והמשאבים מוגבלים. בכל נושא ראינו שהאדם משפיע על המערכת. עיקרון הקיימות מנחה להשתמש בכדור הארץ בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים.
קיימות היא עיקרון מארגן להבנת השימוש במשאבי כדור הארץ והשפעת האדם עליהם.
שאלה לחשיבה
כיצד תפרוסת משאבי הטבע מקשרת בין גאוגרפיה פיזית לגאוגרפיה אנושית?
תפרוסת לא שווה של משאבי טבע היא בסיס פיזי לחלק מפערי הפיתוח בעולם. מדינות עשירות בנפט, מים או מחצבים יכולות לפתח תעשייה, יצוא ותשתיות, ואילו מדינות דלות במשאבים תלויות ביבוא או בסיוע. הפער בין אזורי ההפקה לצריכה יוצר פערים מרחביים ויחסי תלות. כך הגאוגרפיה הפיזית מסבירה חלק מן הגאוגרפיה האנושית.
מדעי כדור הארץ הם הבסיס הפיזי של הגאוגרפיה האנושית.
שאלה לחשיבה
ישראל עברה ממחסור מים חמור בשנות ה-2000 לעצמאות מים ב-2020. מה שינה? ומה עוד ניתן ללמוד ממנה?
ישראל שילבה כמה פתרונות: (1) בניית מתקני התפלה גדולים (שורק ועוד) שמספקים 85% ממי השתייה; (2) מערכות טיהור שפכים שמחזירות 85% מהשפכים כמי קולחים לחקלאות; (3) השקיה בטפטפות שחוסכת מים; (4) ניהול מאגרים חכם. אפשר ללמוד ממנה שאין פתרון אחד - שילוב גישות הוא המפתח. גם מדינות מים-ענייות אחרות יכולות לאמץ את המודל.
ישראל: מודל לניהול מים בתנאי מחסור.
שאלה לחשיבה
בחרו פעולה אחת שמקטינה טביעת רגל אקולוגית והסבירו כיצד היא קשורה לשימוש במשאבי טבע.
דוגמאות אפשריות: (א) חיסכון במים - מפחית צורך בהתפלה; (ב) חיסכון בחשמל - מפחית ייצור מדלקי מאובנים; (ג) מיחזור - חוסך משאבים ואנרגיה; (ד) הפחתת בזבוז מזון - חוסכת את האנרגיה והמים שהושקעו בגידול; (ה) תחבורה ירוקה - מפחיתה שימוש בנפט. כל פעולה מפחיתה לחץ על משאבי טבע.
כל בחירה אישית משפיעה על צריכת משאבים ועל טביעת הרגל האקולוגית.
משחק חזרה לפרק
מדוע כריית מחצבים מחייבת איזון עם שמירה על הסביבה?
תרגול מתקדם
מוכנים למבחן המסכם המלא?
עברו לחידון המורחב של הפרק לתרגול מקיף עם 63 שאלות מכל נושאי הלימוד.