טביעת רגל אקולוגית ופחמנית
כמה משאבים אנחנו צורכים - והאם כדור הארץ עומד בזה?
מדידת ההשפעה שלנו
טביעת רגל אקולוגית - מה כוללת?
טביעת הרגל האקולוגית מחשבת את השטח שצריך כדי לתמוך באורח החיים שלנו:
רכיבי טביעת הרגל
שטח חקלאי
שטח לגידול מזון, כותנה, טבק ועוד. בשר דורש שטח גדול הרבה יותר מירקות.
שטח מרעה
שטח למרעה בקר, כבשים ועיזים. תעשיית הבשר צורכת שטח עצום.
שטח יער
שטח יער לייצור עץ, נייר, ולספיגת CO2.
שטח דיג
שטח מים לדיג. דיג יתר מדלדל אוכלוסיות דגים.
שטח בנוי
שטח לבתים, כבישים, תעשייה, תשתיות.
שטח ספיגת פחמן
שטח יער הנדרש לספוג את CO2 שאנחנו פולטים. זהו הרכיב הגדול ביותר!
מה משפיע על הטביעה שלנו?
תחבורה
רכב פרטי - הגורם המרכזי. טיסות - פליטה גבוהה מאוד.
חלופות:
- תחבורה ציבורית (פי 10 פחות פליטות)
- אופניים (אפס פליטות)
- רכב חשמלי (תלוי במקור החשמל)
- שיתוף נסיעות
אנרגיה ביתית
חימום, קירור, חשמל, בישול.
מה משנה:
- מקור האנרגיה (פחם מול שמש)
- יעילות מכשירים (דירוג אנרגטי)
- בידוד הבית
- כיבוי מכשירים שלא בשימוש
מזון
בשר (בעיקר בקר) - דורש פי 10 משאבים מגידול ירקות!
בקר: כ-27 ק"ג CO2 לק"ג בשר
עוף: כ-6.9 ק"ג CO2 לק"ג
ירקות: כ-2 ק"ג CO2 לק"ג
מזון מקומי מול מיובא: הובלה מוסיפה פליטות.
צריכה כללית
קנייה מופרזת - בגדים, גאדג'טים, מוצרים חד-פעמיים.
אופנה מהירה - ביגוד זול שנזרק אחרי שימוש קצר.
אריזות - פלסטיק, קרטון, סטרופלקס.
כל מוצר דורש משאבים לייצור, הובלה ופינוי.
טביעת רגל פחמנית
טביעת רגל פחמנית היא חלק מהטביעה האקולוגית שמתמקד בפליטת גזי חממה. היא נמדדת בטונות CO2 לשנה לנפש.
טביעת רגל פחמנית - השוואה בין מדינות
| מדינה / אזור | טון CO2 לנפש לשנה | כדורי ארץ נדרשים |
|---|---|---|
| קטאר | ~37 | ~9 |
| ארה"ב | ~15 | ~5 |
| ישראל | ~8 | ~4 |
| ממוצע עולמי | ~4.5 | ~1.7 |
| הודו | ~1.9 | ~0.7 |
| יעד בר קיימא | ~2 | 1 |
* כדי שהאנושות תחיה באופן בר קיימא, כל אדם צריך להפחית לכ-2 טון CO2 בשנה.
שאלה לחשיבה
כיצד אדם יחיד יכול להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלו?
הפעולות עם ההשפעה הגדולה ביותר: (1) תחבורה - תחבורה ציבורית או אופניים במקום רכב פרטי, הפחתת טיסות. (2) מזון - הפחתת צריכת בשר (בעיקר בקר), העדפת מזון מקומי. (3) אנרגיה - חיסכון בחשמל, בידוד הבית, אנרגיה סולארית. (4) צריכה - קנייה פחותה, מוצרים איכותיים שמחזיקים, שימוש חוזר.
יום חריגה מהעולם
Earth Overshoot Day
יום חריגה מהעולם הוא היום בשנה שבו האנושות סיימה לצרוך את כל המשאבים שכדור הארץ יכול לחדש בשנה שלמה.
בשנת 2023, יום החריגה חל ב-2 באוגוסט.
משמעות: מהיום ועד סוף השנה, אנחנו חיים 'על חשבון העתיד' - צורכים משאבים שלא יתחדשו.
לישראל, יום החריגה חל כבר ב-מרץ - הרבה לפני הממוצע העולמי!
לפני 50 שנה, יום החריגה חל בדצמבר - כלומר האנושות צרכה כמעט בדיוק מה שכדור הארץ יכול לספק. מאז, הצריכה גדלה.
אנחנו צורכים משאבים בקצב של כ-1.7 כדורי ארץ. כלומר, צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את הצריכה הנוכחית של האנושות באופן בר קיימא.
צמצום טביעת הרגל - מה אפשר לעשות?
פעולות עם השפעה גדולה
תחבורה
נסיעה בתחבורה ציבורית, אופניים, הליכה. צמצום טיסות. שיתוף נסיעות.
מזון
הפחתת צריכת בשר (בעיקר בקר). העדפת מזון מקומי ועונתי. צמצום בזבוז מזון.
אנרגיה
חיסכון בחשמל. בידוד הבית. מכשירים חסכוניים. מעבר לאנרגיה סולארית.
צריכה
קנייה רק של מה שצריך. בחירת מוצרים איכותיים ועמידים. תיקון במקום החלפה.
שימוש חוזר ומיחזור
בקבוק רב-פעמי, שקית בד, הפרדת פסולת למיחזור, תרומת בגדים ומוצרים.
השפעה חברתית
שיתוף מידע עם חברים ומשפחה. דרישה מחברות ומממשלות לנקוט פעולה.
פעולה אישית מול פעולה מערכתית
פעולות אישיות חשובות, אבל שינוי אמיתי דורש גם פעולה מערכתית: חקיקה, מדיניות ממשלתית, שינוי בתעשייה ובתשתיות. למשל, אם אין תחבורה ציבורית טובה - קשה לאנשים לוותר על הרכב. אם חשמל מיוצר מפחם - גם חיסכון בחשמל לא מספיק. הפתרון הוא שילוב של פעולה אישית ומערכתית.
שאלה לחשיבה
מדוע ישראל צורכת יותר משאבים (יחסית) מהממוצע העולמי?
ישראל היא מדינה מפותחת עם רמת חיים גבוהה: צריכת אנרגיה גבוהה (קירור בקיץ, חימום בחורף), שימוש נרחב ברכבים פרטיים (תחבורה ציבורית לא מספיק טובה), צריכת מזון גבוהה (כולל בשר ומזון מיובא), ותרבות צריכנית. בנוסף, האקלים החם דורש אנרגיה רבה לקירור.
חישוב טביעת הרגל מבוסס על המרה של כל צריכת המשאבים לשטח קרקע (הקטרים גלובליים). למשל:
- כמה שטח חקלאי צריך כדי לגדל את המזון שאני אוכל?
- כמה שטח יער צריך כדי לספוג את ה-CO2 שאני פולט?
- כמה שטח ים צריך כדי לספק את הדגים שאני אוכל?
- כמה שטח בנוי תופסים הבית, הכבישים והחנויות שאני משתמש בהם?
סוכמים את כל השטחים ומקבלים את 'הטביעה'. אם הטביעה גדולה מה'ביוקיבולת' (שטח זמין לנפש) - אנחנו חיים באופן לא בר קיימא. ישנם מחשבונים מקוונים שמאפשרים לכל אדם לחשב את הטביעה האישית שלו.