השפעת השימוש בחומרים על הסביבה
כיצד הצריכה שלנו משפיעה על כדור הארץ?
חומרים, משאבים וסביבה
משאבים מתחדשים ולא מתחדשים
סוגי משאבים
משאבים מתחדשים
משאבים שמתחדשים בקצב סביר.
ניתן להשתמש בהם שוב ושוב אם משתמשים בחוכמה.
חשוב: גם משאב מתחדש יכול להיגמר אם משתמשים בו מהר מקצב ההתחדשות!
דוגמה: אנרגיית שמש, רוח, עצים (אם נוטעים חדשים), מים (מחזור המים), דגים (אם לא דגים יתר)
משאבים לא מתחדשים
משאבים שנוצרו במשך מיליוני שנים ונגמרים.
קצב השימוש מהיר בהרבה מקצב ההיווצרות.
כשייגמרו - אין תחליף ישיר.
דוגמה: נפט, פחם, גז טבעי, מתכות (ברזל, נחושת, ליתיום), מינרלים
דלקים מאובנים (נפט, פחם, גז) נוצרו מצמחים ובעלי חיים שמתו לפני מיליוני שנים. שורפים אותם בדקות - אבל ליצור אותם לקח מיליוני שנים.
שלושת סוגי הזיהום
זיהום אוויר
מקורות:
- שריפת דלקים (תחבורה, תעשייה, חשמל)
- תעשייה כימית
- שריפות יערות
מזהמים: חלקיקים, CO2, SO2, תחמוצות חנקן
השלכות: מחלות נשימה, אפקט חממה, גשם חומצי
זיהום מים
מקורות:
- שפכי תעשייה ובתים
- חקלאות (דשנים, חומרי הדברה)
- נפט ודלקים
מזהמים: חנקן, זרחן, מתכות כבדות, חומרים אורגניים
השלכות: אאוטרופיקציה, מוות דגים, מים לא ראויים לשתייה
זיהום קרקע
מקורות:
- הטמנת פסולת
- חומרי הדברה ודשנים
- דליפות תעשייתיות
מזהמים: מתכות כבדות, פלסטיק, כימיקלים
השלכות: פגיעה באורגניזמים, מזהמים נכנסים למזון, מי תהום מזוהמים
אאוטרופיקציה - כשמזהמים הורגים אגם
תהליך האאוטרופיקציה
אאוטרופיקציה היא תהליך שבו עודף חומרים מזינים (חנקן וזרחן) גורם להרס מערכת מים.
1. עודפי דשנים (חנקן, זרחן) מחקלאות נשטפים לנהר או אגם.
2. הדשנים גורמים לפריחת אצות מסיבית - המים הופכים ירוקים.
3. האצות מכסות את פני המים וחוסמות אור מצמחי מים תת-ימיים.
4. הצמחים מתים. האצות גם מתות אחרי זמן קצר.
5. מפרקים (חיידקים) מפרקים את כל החומר המת - וצורכים את כל החמצן שבמים.
6. דגים ובעלי חיים מימיים מתים ממחסור בחמצן.
כך, דשן שנועד לעזור לגידולים בשדה יכול להרוס מערכת אקולוגית מימית שלמה. זו דוגמה לכך שזיהום באזור אחד משפיע על אזור אחר.
בעיית הפלסטיק
פלסטיק הוא אחד מהחומרים השימושיים ביותר שהאדם המציא, אבל גם אחד המזהמים החמורים ביותר:
מדוע פלסטיק הוא בעיה?
לא מתפרק
פלסטיק עשוי מפולימרים סינתטיים שמפרקים בטבע לא יכולים לפרק. נשאר בסביבה 200-500 שנה.
מיקרו-פלסטיק
מתפורר לחלקיקים זעירים (מתחת ל-5 מ"מ) שנמצאו באוקיינוסים, בדגים, במי שתייה ובדם אנושי.
פגיעה בבעלי חיים
בעלי חיים בולעים פלסטיק בטעות או נלכדים בו. מיליוני ציפורים ויונקי ים נפגעים בשנה.
כמויות עצומות
כ-8 מיליון טון פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים בשנה. 'אי הפלסטיק' באוקיינוס השקט גדול פי 3 מצרפת.
מיקרו-פלסטיק בשרשרת המזון
מיקרו-פלסטיק נכנס לשרשרת המזון: פלנקטון בולע אותו ← דגים קטנים אוכלים פלנקטון ← דגים גדולים אוכלים דגים קטנים ← אנחנו אוכלים דגים. בכל דרגה, ריכוז המזהמים עולה (תהליך הנקרא הצטברות ביולוגית). מחקרים מצאו מיקרו-פלסטיק בדם אנושי, בשליה ובריאות.
הצטברות ביולוגית של מזהמים
הצטברות ביולוגית (Bioaccumulation) היא תופעה שבה ריכוז מזהמים עולה בכל דרגה בשרשרת המזון:
הצטברות ביולוגית - דוגמה
| דרגה | יצור | ריכוז מזהם (יחידות) |
|---|---|---|
| מים | סביבה | 0.001 |
| דרגה 1 | פלנקטון (יצרן) | 0.01 |
| דרגה 2 | דג קטן (צרכן ראשוני) | 0.1 |
| דרגה 3 | דג גדול (צרכן שניוני) | 1.0 |
| דרגה 4 | ציפור דורסת (צרכן שלישוני) | 10.0 |
* ריכוז המזהם עלה פי 10,000 מהמים לטורף העליון! לכן טורפים עליונים הם הנפגעים הראשונים מזיהום.
שאלה לחשיבה
מדוע פלסטיק מסוכן יותר לסביבה מנייר?
נייר עשוי מצלולוז - חומר אורגני טבעי שמפרקים (חיידקים ופטריות) יכולים לפרק תוך שבועות עד חודשים. פלסטיק עשוי מפולימרים סינתטיים שמפרקים לא 'מכירים' ולא יכולים לפרק. הפלסטיק נשאר בסביבה מאות שנים, מצטבר באוקיינוסים, ומתפורר למיקרו-פלסטיק שנכנס לשרשרת המזון.
גשם חומצי
גשם חומצי הוא תוצאה של זיהום אוויר שפוגע באזורים רחוקים מהמקור:
כיצד נוצר גשם חומצי?
הזיהום
שריפת דלקים מאובנים (תחבורה, תעשייה) משחררת תחמוצות גופרית (SO2) ותחמוצות חנקן (NOx) לאטמוספירה.
הגשם
הגזים מגיבים עם מים באטמוספירה ויוצרים חומצות (חומצה גופרתית, חומצה חנקתית) שיורדות עם הגשם.
הנזק
גשם חומצי פוגע ביערות (עלים נשרפים), מחמיץ אגמים (דגים מתים), ושוחק מבנים ופסלים מאבן גיר.
שאלה לחשיבה
כיצד שימוש מופרז בדשן כימי יכול לגרום למוות דגים בנהר שנמצא 20 ק"מ מהשדה?
עודפי דשן (חנקן וזרחן) שהצמחים לא ספגו נשטפים על ידי גשמים לנחלים ולנהרות. הם מגיעים לנהר ומזינים פריחת אצות מסיבית (אאוטרופיקציה). האצות חוסמות אור, צמחים מימיים מתים, ומפרקים צורכים את כל החמצן בפירוק החומר המת. הדגים מתים ממחסור בחמצן - למרות שמקור הבעיה נמצא בשדה רחוק.
ים המלח הוא דוגמה ישראלית לפגיעה סביבתית. מפלס המים יורד בכ-מטר בשנה, בעיקר בגלל הסטת מי הירדן (לחקלאות ומי שתייה) ושאיבת מים על ידי מפעלי ים המלח.
ההשלכות: בולענים (בורות שנפתחים באדמה), נזק לתיירות, ואובדן מערכת אקולוגית ייחודית. זו דוגמה לכך שניצול יתר של משאב מים (משאב מתחדש!) יכול להוביל לנזק בלתי הפיך כשקצב השימוש גדול מקצב ההתחדשות.