השפעות ההגירה
כיצד הגירה משפיעה על המדינות שאנשים עוזבים ועל אלה שאליהן הם מגיעים?
שני צדדים לכל הגירה
השפעות על המוצא ועל היעד
השפעות על ארץ המוצא מול ארץ היעד
ארץ המוצא
חיובי: מהגרים שולחים כסף הביתה, ופוחת הלחץ על מקומות העבודה. שלילי: עוזבים אנשים צעירים ומוכשרים, ונותרים פחות עובדים.
ארץ היעד
חיובי: מתווספים עובדים שתורמים לכלכלה. שלילי: לחץ על דיור, על שירותים ולעיתים מתחים חברתיים.
בריחת מוחות
אחת ההשפעות השליליות החשובות על ארץ המוצא נקראת בריחת מוחות.
בריחת מוחות היא עזיבה של עובדים מומחים, כמו רופאים, מהנדסים ומדענים, ממדינה ענייה לטובת מדינה עשירה. כשהמומחים עוזבים, ארץ המוצא מאבדת את האנשים המוכשרים שהשקיעה בחינוכם, ומתקשה להתפתח.
בריחת מוחות מעמיקה את הפער בין מדינות עשירות לעניות, כי המומחים עוברים מהעניות לעשירות.
מעבדה: לוח בריחת המוחות
הגירה פנימית: מרכז מול שוליים
הגירה אינה רק בין מדינות. הגירה פנימית היא מעבר בתוך אותה מדינה, ולרוב היא מאזורי השוליים (הפריפריה) אל אזורי הגלעין (המרכז). אנשים עוברים למרכז בחיפוש אחר עבודה, לימודים ושירותים טובים יותר, וכך מתחזק הגלעין ונחלשים השוליים.
הקשר בין ההגירה הפנימית למעגל ההיחלשות
ההגירה הפנימית מחברת בין הפרק הזה לפרק על אי השוויון. כשצעירים מהגרים מהשוליים אל הגלעין, הפריפריה מאבדת דווקא את האוכלוסייה הצעירה והמוכשרת. זהו אותו מעגל היחלשות שהכרנו: פחות עבודה גורמת לעזיבה, והעזיבה מחלישה עוד יותר את האזור. הגירה פנימית היא, אם כן, הביטוי האנושי של הפער בין מרכז לפריפריה.
ישראל כמדינת הגירה
הגירה בישראל
עלייה
ישראל קלטה גלי עלייה גדולים של יהודים מרחבי העולם לאורך השנים.
עובדים זרים
מהגרי עבודה מגיעים לישראל לעבוד בחקלאות, בסיעוד ובבנייה.
מבקשי מקלט
אנשים שברחו ממדינותיהם הגיעו לישראל וביקשו מקלט.
הגירה פנימית
ישראלים עוברים מהפריפריה למרכז בחיפוש אחר עבודה ולימודים.
כלי מחקר: ראיון אישי
דרך מצוינת ללמוד על הגירה היא ראיון אישי: ראיינו אדם שהיגר לישראל או שחווה הגירה פנימית. שאלו על גורמי ההגירה, ארץ המוצא, גיל ההגירה והקשיים שחווה. סיפור אישי הופך את הנושא לחי ומוחשי.
שאלה לחשיבה
נסו "להיכנס לנעליו" של מהגר עבודה. מהו יתרון ומהו קושי שהוא חווה?
יתרון: הוא מרוויח טוב יותר מאשר בארצו ויכול לשלוח כסף למשפחתו. קושי: הוא רחוק ממשפחתו ומחבריו, אינו דובר את השפה המקומית, ולעיתים חווה בדידות וקשיי השתלבות. ראיית שני הצדדים עוזרת להבין את חוויית המהגר.
שאלה לחשיבה
מדוע "בריחת מוחות" פוגעת דווקא במדינות עניות?
מדינות עניות משקיעות בחינוך של מומחים (רופאים, מהנדסים), אך כשהם עוזבים למדינות עשירות, ההשקעה "הולכת לאיבוד". המדינה הענייה נשארת בלי האנשים המוכשרים שנחוצים לפיתוחה, ולכן קשה לה לסגור את הפער מול המדינות העשירות שקולטות אותם.
שאלה לחשיבה
כיצד יכולה מדינה ענייה להפוך את "בריחת המוחות" ל"מעגל חיובי" של תועלת?
מדינה ענייה יכולה להפוך את הפגיעה לתועלת כאשר מהגרים מומחים שולחים כסף למשפחותיהם, חוזרים בהמשך עם ידע וניסיון, או שומרים על קשרים מקצועיים עם ארץ המוצא. המדינה יכולה לחזק זאת בעזרת מקומות עבודה והטבות לחוזרים. כך אותה הגירה שפגעה בתחילה יכולה לתרום לפיתוח, אם המדינה פועלת נכון.
אותה תופעה יכולה לשנות כיוון: בריחת מוחות יכולה להפוך לתועלת.
השפעות ההגירה: ארץ מוצא מול ארץ יעד
| השפעה | ארץ המוצא | ארץ היעד |
|---|---|---|
| חיובי | כסף שנשלח הביתה, פחות לחץ על העבודה | תוספת עובדים שתורמים לכלכלה |
| שלילי | בריחת מוחות, עזיבת צעירים מוכשרים | לחץ על דיור, שירותים ומתחים חברתיים |
* לכל הגירה יש שני צדדים ושתי מדינות. כדאי לבחון תמיד גם את ארץ המוצא וגם את ארץ היעד.
לזכור למבחן: השפעות ההגירה
ארבע נקודות מפתח על השפעות ההגירה:
- כל הגירה משפיעה על שתי מדינות: מוצא ויעד
- בריחת מוחות = עזיבת מומחים פוגעת בארץ המוצא
- הגירה פנימית = מהשוליים אל הגלעין בתוך מדינה
- ישראל היא מדינת הגירה: עלייה, עובדים זרים ומבקשי מקלט
- תמיד לשאול: ההשפעה טובה או רעה, ובשביל מי
מקרה בוחן: גלי העלייה הגדולים לישראל
כיצד עלייה עיצבה את החברה הישראלית
ישראל כמדינת קליטה
שנותיה הראשונות של המדינה: בעשור הראשון קלטה ישראל עולים רבים מאירופה ומארצות ערב, ואוכלוסייתה גדלה מאוד בזמן קצר.
עלייה ממדינות חבר העמים: בשנות ה-90 הגיע גל עלייה גדול שהביא עמו מהנדסים, רופאים ומוזיקאים רבים.
עלייה מאתיופיה: קהילה ותיקה שעלתה במבצעים מיוחדים והעשירה את המגוון התרבותי.
ההשפעה: העלייה תרמה לכלכלה, למדע ולתרבות, אך גם דרשה השקעה גדולה בקליטה, בדיור ובלימוד השפה.
המסקנה: ישראל היא דוגמה חיה לכך שהגירה מעצבת חברה שלמה. רבים מאיתנו הם עולים או צאצאי עולים.
שאלה לחשיבה
ישראל קלטה בשנות ה-90 גל עלייה גדול ובו מהנדסים ורופאים רבים. הסבירו כיצד אותה הגירה הייתה "בריחת מוחות" עבור ארץ המוצא אך "יתרון" עבור ישראל.
עבור ארץ המוצא, עזיבת המהנדסים והרופאים הייתה בריחת מוחות: היא איבדה אנשים מוכשרים שהשקיעה בחינוכם, ונותרה עם פחות מומחים לפיתוחה. עבור ישראל (ארץ היעד), קליטת אותם מומחים הייתה יתרון גדול: הם תרמו למדע, לרפואה, לכלכלה ולתרבות. אותה הגירה בדיוק נראית הפוכה לחלוטין משני צידי הגבול.
נקודת המבט קובעת: אותה הגירה, השלכה שונה לכל מדינה.
כלי מחקר: כיצד עורכים ראיון הגירה
ראיון אישי עם מי שחווה הגירה הוא כלי מצוין ללימוד הנושא מקרוב:
- בוחרים אדם שהיגר לישראל או שחווה הגירה פנימית
- מכינים מראש שאלות על ארץ המוצא ועל גורמי ההגירה
- שואלים על הקשיים, על ההזדמנויות ועל תהליך הקליטה
- מסכמים את הסיפור ומקשרים אותו למושגים מהפרק
ישראל היא מדינת הגירה מובהקת: רבים מתושביה הם עולים או צאצאי עולים. הנושא של הגירה אינו רחוק מאיתנו, אלא חלק מסיפור המשפחה של רבים. הבנת ההגירה עוזרת לנו לכבד את האחר ולהבין את החברה המגוונת שבה אנו חיים.
גלי העלייה הגדולים, מאירופה ומארצות ערב בשנות החמישים, מחבר העמים בשנות ה-90 ומאתיופיה, עיצבו את פניה של החברה הישראלית והפכו אותה למגוון תרבותי עשיר.
שאלה לחשיבה
איך הייתם מסבירים לתלמיד או תלמידה אחרים את הרעיון המרכזי של "השפעות ההגירה וישראל כמדינת הגירה" בעזרת דוגמה אחת מהשיעור?
תשובה טובה תכלול את המושג המרכזי של השיעור, דוגמה אחת מתוך העמוד, והסבר קצר שמראה קשר של סיבה ותוצאה, השוואה או תהליך. לאחר מכן אפשר לבקש מאדי לתרגל את ההסבר בשאלות קצרות.