מי מעצב את הנוף?
נהרות, גלי ים ורוח חוצבים עמקים, מערות, חוליות ומצוקים
שלושה אמנים של הנוף
מים זורמים: מערכת הנהר
הגשם שיורד על הרים אינו נשאר שם. חלקו מחלחל לקרקע (נגר תת-קרקעי), אך רובו זורם על פני השטח כנגר עילי ומתנקז בהדרגה לנחלים ולנהרות. ההבנה של מנגנון הנגר חיונית להבנת צורות הנוף שהנהר יוצר לאורך מסלולו.
אגן ניקוז וקו פרשת מים
כל נהר שולט על שטח ניקוז משלו, שמוגדר בגבול טבעי ברור.
אגן ניקוז הוא כל השטח שממנו מתנקזים המים אל נהר מסוים. כל טיפת גשם שיורדת בתוך האגן, תגיע בסופו של דבר לאותו נהר.
קו פרשת מים הוא הגבול בין שני אגני ניקוז. הוא עובר לרוב לאורך פסגות הרים וגבעות. טיפת גשם שיורדת ממש על קו זה יכולה לזרום לשני הכיוונים.
דוגמה בישראל: רכס הכרמל מחלק מים בין אגן נהר הקישון (לצד מפרץ חיפה) לאגן הנחלים שיורדים לעמק יזרעאל. הנקודה הגבוהה ביותר בצירוף לנקודה הנמוכה שמולה - היא הקובעת לאן ייזרמו המים.
כל חקר הידרולוגי מתחיל בזיהוי אגן הניקוז, כי מה שקורה בכל נקודה בתוכו משפיע על הנהר.
לאורך מסלולו מהמעיין עד לים, הנהר עובר שינויים בקצב זרימתו, ושינויים אלה קובעים אם הוא שוחק - או משקיע חומר. בהבנת הקשר בין קצב הזרימה לבין סחיפה והשקעה טמון המפתח לכל צורות הנוף שנהר יוצר.
←←←
מסלול הנהר וצורות הנוף שהוא יוצר
| חלק הנהר | קצב זרימה | תהליך שולט | צורות נוף שנוצרות |
|---|---|---|---|
| מעלה (קרוב למקור) | מהיר, מדרון תלול | שחיקה לעומק | קניון, עמק V, מפל מים |
| אמצע | בינוני | שחיקה לרוחב | עמק רחב, גדות מנוגדות |
| מורד (קרוב לים) | איטי, מדרון שטוח | השקעת סחף | נפתולים, מישורי הצפה, דלתא |
| פה הנהר (מפגש עם הים) | איטי ביותר | השקעה מרבית | דלתא, אסטואר |
* זרימה מהירה = כוח לשחוק. זרימה איטית = אין כוח, הסחף נשקע.
המחשה אינטראקטיבית: שיפוע הנהר וצורות נוף
צורות נוף שנהר יוצר: הסבר מפורט
קניון ועמק V
נהר שוחק לעומק בסלע רך מספיק, ויוצר עמק צר עם קירות תלולים. בקניון הקירות גבוהים ואנכיים כמעט. בעמק V הקירות נוטים. בישראל: נחל ערוגות, נחל פרצים ונחלי הנגב חורצים קניונים קטנים בסלע הגיר.
מפל מים
נוצר כשנהר פוגש שינוי פתאומי בקשיות הסלע - שכבה קשה מעל שכבה רכה. הנהר חורץ את הרכה מהר יותר, יוצר צוק, והמים נופלים. עם הזמן המפל נסוג במעלה הנהר. בישראל: מפל התנור בשמורת נחל עיון.
נפתולים
פיתולי הנהר בשטח שטוח נוצרים כשהזרימה מאטה. הנהר שוחק את הגדה החיצונית בכל פיתול ומשקיע בגדה הפנימית. הפיתולים גדלים ומעמיקים. לאורך הירדן ובעמקים רחבים רואים נפתולים ברורים בצילומי לוויין.
דלתא
כשנהר נכנס לים או לאגם, הזרימה מתפזרת לערוצים רבים והסחף מונח ומייצר מניפה. היא נקראת 'דלתא' על שם צורתה המשולשת, כצורת האות היוונית דלתא. הדלתא של הנילוס נוצרת מסחף שהנהר מביא מעמקי אפריקה - אפשר לראותה בבירור בתצלומי לוויין.
נוף קרסטי - כשהמים הולכים לתוך האדמה
לא כל המים זורמים על פני השטח. באזורים שבהם הסלע הוא גיר, מי גשם חודרים לסדקים וממיסים את הסלע בבליה כימית. לאורך אלפי שנים נוצרות מערות בתוך ההר. בתוכן נוצרים נטיפים, משקעי גיר התלויים מתקרת המערה, וזקיפים, משקעי גיר שצומחים מן הקרקעית. כאשר חלל תת-קרקעי קורס נוצר בולען - שקע פתאומי בפני השטח. כל אלה יחד נקראים נוף קרסטי.
נוף קרסטי בישראל: מערת סורק וסביבתה
ישראל עשירה בנוף קרסטי בזכות תפוצה נרחבת של סלע גיר בהריה.
מערת סורק, המכונה גם מערת הנטיפים או מערת אבשלום, נמצאת ליד בית שמש ונחשבת לאחת הדוגמאות המוכרות בישראל לנוף קרסטי תת-קרקעי. מערת מנות בגליל המערבי היא דוגמה נוספת למערת גיר.
בולענים בנוף קרסטי נוצרים כאשר המסה של גיר יוצרת חללים תת-קרקעיים, ותקרתם קורסת. חשוב להבחין בינם לבין בולעני ים המלח, שנוצרים בעיקר מהמסת שכבות מלח בעקבות ירידת מפלס המים.
מנגנון: מי גשם קולטים CO2 ויוצרים חומצה פחמתית חלשה. החומצה מגיבה עם גיר (סידן פחמתי) וממיסה אותו באיטיות לאורך אלפי שנים. כך נוצרות מערות, נטיפים, זקיפים ולעיתים גם בולענים.
נוף קרסטי מעיד על סלעי גיר ועל חדירת מים לסדקים, ולכן הוא קשור גם למערכות מי תהום ואקוויפרים באזורים הרריים.
הים והגלים: מעצבי קו החוף
קו החוף נמצא בשינוי תמידי. גלי הים, גלי תנודה, מגיעים כל כמה שניות, ועם הזמן הם מעצבים את חזות הנוף לאורך כל החוף. שני תהליכים פועלים במקביל: גידוד (שחיקת הסלע) והשקעת חול, ואיזה מהם שולט תלוי בסוג הסלע ובזווית הגלים.
צורות נוף חופיות: כיצד נוצרות
| צורת נוף | תהליך שיצר אותה | דוגמה בישראל |
|---|---|---|
| מצוק חוף | גלים שוחקים בסיס הסלע, הסלע מעל קורס | מצוקי כורכר לאורך חוף ישראל |
| נקרת גל | גלים שוחקים סדק בבסיס הצוק ומרחיבים אותו למחילה | חוף ראש הנקרה בגליל המערבי |
| חוף חול | זרמי חוף מסיעים חול ומשקיעים אותו | חופי תל אביב, אשדוד, נהריה |
| מפרץ | גלים שוחקים סלע רך מהר יותר מסלע קשה | מפרץ חיפה - גיר רך שנשחק |
| לשון יבשה | זרם חוף אוגר חול ויוצר שובל הבולט לים | חופי הכרמל ודור-הבונים |
* חוף עם סלע קשה - גידוד איטי ומצוקים. חוף עם סלע רך - גידוד מהיר וחוף חול.
מצוקי הכורכר: הנוף הייחודי של חוף ישראל
לאורך רוב חוף הים התיכון של ישראל עומדים מצוקים של כורכר, אבן חול מוקשית. הם נוצרו בתהליך מרתק.
מהו כורכר? אבן חול שגרגריה לוכדו יחד בידי סידן (גיר) שחלחל ממי הגשם. הוא נוצר לפני אלפי שנים, כשחוף הים היה במקום אחר.
מדוע נוצרים מצוקים? כשמפלס הים עלה, החלו הגלים לגדד את בסיס גבעות הכורכר. שחיקת הבסיס הקריסה את החלק העליון ויצרה קיר אנכי - מצוק.
בעיה נוכחית: בניית מרינות ושוברי גלים משבשת את תנועת החול לאורך החוף. החול שהיה ממתן את שחיקת הכורכר כבר אינו מגיע, ולכן המצוקים נשחקים מהר יותר. זהו נושא ויכוח סביבתי חריף.
מצוקי הכורכר הם הנוף החופי המאפיין ביותר של ישראל, ועתידם תלוי בהחלטות האדם.
הרוח: המעצבת של המדבר
באזורים יבשים ומדבריים, שם הצמחייה דלה, הרוח פועלת בעוצמה על פני השטח. היא שוחקת, סוחפת ומשקיעה חומר - ויוצרת נוף שונה מזה שיוצרים המים או הים. בישראל אפשר לראות נוף רוח בחולות החוף, בנגב ובמישורי הלס.
נוף הרוח: שחיקה מול השקעה
שחיקה ועיצוב סלעים
הרוח נושאת גרגרי חול ומכה בהם בסלעים. התוצאה: סלעים מוחלקים וחרוצים, אבני רוח (סלעים שהרוח ליטשה ועיצבה), ומשטחי 'רצפת מדבר' מאבנים מלוטשות.
חוליות נודדות
חול שהרוח נושאת מגיע לאזור שבו הרוח מאטה ומשקיעה אותו. נוצרת ערמת חול שממשיכה 'לנדוד' עם הרוח, כ-10 עד 30 מטר בשנה. בנגב ובסיני רואים שדות חוליות ענקיים.
מישורי לס
לס הוא אבק עדין מאוד שהרוח נשאה ממרחק רב (לעיתים ממרחק של אלפי ק"מ) והשקיעה. נגב הצפוני מכוסה בחלקו שכבות עבות של לס, שהן קרקע פורייה יחסית ומתאימה לחקלאות עם השקיה.
נוף הרוח בישראל
שדות החוליות בחוף
חוליות חול נעות לאורך חופי ישראל לכיוון הצפון-מזרח, בהתאם לרוח הדרומית השוררת. בעבר כיסו חוליות שלמות שדות חקלאיים. כיום מייצבים אותן בנטיעת שיחים ועצים, בעיקר צבר ואקציה.
מדבר ערד - לס וחקלאות
האזור שממזרח לבאר שבע מכוסה בשכבות לס. הנבטים, שישבו באזור לפני כ-2,000 שנה, פיתחו חקלאות מתוחכמת שאספה כמויות קטנות של מי גשם בעזרת ערוצי ניקוז וסכרים קטנים, ושכבת הלס הפורייה אפשרה לגדל בה חיטה ובצל.
אבני גוֹעֵם בנגב
מרבדים של אבנים שנשחקו והוחלקו בידי הרוח עד למשטח חלק כמעט כמו זכוכית. הן מגנות על הקרקע שמתחתן מפני סחיפה נוספת. נפוצות בשדה בוקר ובנגב המרכזי.
חוליות הסיני הנודדות
מדרום לישראל, בחצי האי סיני ובנגב הדרומי, נעות חוליות ענקיות. תצפיות לוויין מראות שהן זזות כמה מטרים בשנה לכיוון מסוים, מכסות כבישים ומבנים ולעיתים מגלות ממצאים ארכיאולוגיים שנקברו בעבר.
מכתשים: צורת נוף ייחודית לנגב
אחת מצורות הנוף הייחודיות בישראל היא המכתש. מכתש רמון, המכתש הקטן והמכתש הגדול בנגב הם דוגמאות בולטות למכתשים סחיפתיים. מכתש מסוג זה אינו פגיעה של מטאוריט ואינו לוע של הר געש. הוא נוצר משילוב של קימוט, שכבות סלע שונות, בליה וסחיפה.
כיצד נוצר מכתש: תהליך בליה וסחיפה לאורך מיליוני שנים
מכתש הוא שקע גדול עם קירות תלולים, שנוצר מסיבות גיאולוגיות, לא מפגיעת מטאוריט.
שלב 1: תהליכים פנימיים קימטו שכבות סלע ויצרו קמר, כלומר מבנה דמוי כיפה או רכס. בראש הקמר היו שכבות קשות יחסית, ומתחתיהן שכבות רכות יותר כמו אבן חול וחרסית.
שלב 2: הבליה והסחיפה פרצו את השכבות הקשות וחשפו את השכבות הרכות שבפנים. נחלים החלו להסיע את החומר הרך החוצה דרך פתח ניקוז.
שלב 3: הסחיפה הפנימית התקדמה מהר יותר מהשחיקה של השוליים הקשים, וכך נוצר שקע גדול וסגור למחצה עם קירות תלולים. זהו המכתש.
תוצאה: קירות מכתש רמון חושפים שכבות גיאולוגיות בנות מאות מיליוני שנים ומחשופים צבעוניים, ובהם תופעות כמו הפריזמות - עמודי סלע שנוצרו מהתקררות לבה.
מכתש רמון הוא הגדול מסוגו בעולם: 40 ק"מ אורך, 8 ק"מ רוחב, 500 מטר עומק. הוא שמור כשמורת טבע ונחשב לסמל הגאוגרפי של ישראל.
שאלה לחשיבה
כיצד נהר יוצר גם קניון וגם דלתא, שהן צורות נוף הפוכות לגמרי?
ההבדל נובע מקצב הזרימה. במעלה הנהר, קרוב למקור, המדרון תלול והזרימה מהירה. כוח הזרימה גדול מספיק לשחוק לעומק הסלע ולחרוץ קניון. במורד הנהר, קרוב לים, המדרון שטוח והזרימה מאטה. כוח הזרימה כבר אינו מספיק להסיע את הסחף, ולכן הוא נשקע ויוצר דלתא. אותו נהר, אותם מים - אבל קצב שונה בחלקים שונים מייצר צורות הפוכות.
זרימה מהירה שוחקת. זרימה איטית בונה.
שאלה לחשיבה
מדוע ישראל, עם שטחה הקטן, מציגה מגוון רחב כל כך של צורות נוף?
מגוון צורות הנוף בישראל נובע ממגוון תנאי הסביבה בשטח קטן: (א) אקלים ים-תיכוני גשום בצפון ובמרכז יוצר נחלים, נוף קרסטי וסחיפה מוגברת. (ב) אקלים מדברי בדרום ובנגב יוצר ואדיות, מכתשים ושדות לס. (ג) חוף הים התיכון יוצר מצוקי כורכר וחופי חול. (ד) הבקע הסורי-אפריקני יוצר עמק ירדן עמוק ועמקים נוספים. (ה) מגוון סלעים - גיר, בזלת, כורכר, גרניט - מגיב אחרת לבליה. הכל יחד, בשטח קטן.
מגוון נוף = מגוון אקלים + מגוון סלעים + פעולת כוחות שונים.
שאלה לחשיבה
כיצד מחצבת חול ליד העיר פוגעת בחוף הים הנמצא כמה קילומטרים ממנה?
חוליות החוף מתמלאות ממספר מקורות: חול הנסחף בזרמי הים מהנהרות (בעבר הנחלים שזרמו לים נשאו חול מההרים), ושחיקת הכורכר שמוסיפה חומר. כשחוצבים חול מהכורכר או מחוליות הנגב, פוחת כמות החול הנוסעת עם הזרם לאורך החוף. מחסור בחול גורם לחוף להצטמק - הגלים שוחקים אך אין חול חדש לאזן. לכן מחצבה רחוקה יכולה לשנות את החוף: הנה דוגמה לאיך פעולת אדם אחת משנה מערכת שלמה.
קשר: מחצבה ← מחסור חול ← שחיקת חוף. מערכת גיאוגרפית מקושרת.
לפני שנבנו סכרים על הנילוס ועל נהרות ישראל, שפכי הנחלים נשאו סחף עשיר לים התיכון. הסחף הזה נדד לאורך החוף (זרמי חוף) ומילא את חופי הים בחול. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, עם חסימת נחלים, ייבוש ביצות ובניית סכרים, ירדה כמות החול שמגיעה לחוף. מחקרים מראים שחופי ישראל נסוגו כמה מטרים לאחור ב-50 השנים האחרונות. כלומר, שינויים ביבשה גרמו לשינוי נוף בים - עוד דוגמה למערכת גיאוגרפית מקושרת.