הנוף משתנה כל הזמן
מים, רוח, קרח ויצורים חיים פורקים סלעים ומעצבים מחדש את פני כדור הארץ
הכוחות החיצוניים בעבודה
שלושת השלבים: בליה, סחיפה, השקעה
כל שינוי בנוף מתרחש בשלושה שלבים עוקבים. חשוב להבין את ההבדל ביניהם: בליה מתרחשת במקום אחד ואינה כוללת הסעה, סחיפה מתחילה רק אחרי שהחומר כבר מפורק, והשקעה היא תמיד בנקודה חדשה. כשאין הסעה, כלל אין סחיפה - ולכן הסדר הזה אינו ניתן לשינוי.
התהליכים החיצוניים המעצבים
| שלב | הגדרה | מה קורה בפועל |
|---|---|---|
| בליה | פירוק הסלע במקומו, בלי הסעה | סלע מתפצח, נשחק או מומס - עדיין במקומו |
| סחיפה | הסעת החומר המפורק בידי מים, רוח או קרח | גרגרי סלע נסחפים ממדרון, מנהר, מחוף |
| השקעה | הנחת החומר הסחוף במקום חדש | סחף נשקע בעמק, בים, בשפל - ובונה שכבות חדשות |
* סדר חובה: בליה ← סחיפה ← השקעה. בלי בליה, אין חומר לסחוף.
המחשה אינטראקטיבית: שלבי בליה, סחיפה והשקעה
טעות נפוצה שחשוב לתקן
ההבדל בין בליה לסחיפה הוא מקום התהליך. בליה היא פירוק של סלע או קרקע במקומם. סחיפה היא הסעת החומר שהתפרק ממקום אחד למקום אחר. כלל עזר: בליה = פירוק במקום. סחיפה = תנועה.
שלושה סוגי בליה
לא כל הסלעים מתפרקים באותו אופן. בליה מתרחשת בשלושה מנגנונים שונים לחלוטין, ובאזורים שונים בעולם שולט מנגנון אחד יותר מהאחרים. ניכר ההבדל בין אזור קר ולח לאזור חם ויבש: כל אחד מהם מייצר נוף שונה מאותם חוקי טבע בסיסיים.
שלושת מנגנוני הבליה
בליה מכנית
פירוק פיזי של הסלע בלי שינוי הרכבו הכימי. הסלע נשבר לחתיכות קטנות יותר, אך כל חתיכה עשויה מאותו חומר. דוגמאות: קפיאת מים בסדק, שינויי טמפרטורה חוזרים, לחץ מכני.
בליה כימית
שינוי הרכב הסלע בתגובה כימית עם מים, חמצן או גזי אוויר. הסלע מומס או הופך לחומר שונה. דוגמה: מים שממיסים סלע גיר לאורך שנים - כך נוצרות מערות.
בליה ביולוגית
פירוק בידי יצורים חיים. שורש עץ הגדל בסדק מרחיב אותו, חיידקים ופטריות מפרקים את הסלע, ועופות חוצבים חורים לקינון בסלע רך.
בליה מכנית: ניסוי הקפיאה
כיצד מים יכולים לשבור סלע קשה? זו בליה מכנית בפעולה, ואפשר לבחון אותה בניסוי.
השערה: כשמים קופאים בסדק הם מתרחבים, ולכן יכולים לשבור סלע.
הניסוי: ממלאים סדק בסלע במים ומקפיאים. המים הקופאים מתרחבים בכ-9% ולוחצים על הדפנות בכוח עצום. אחרי הקפאות והפשרות חוזרות, הסדק מתרחב והסלע נשבר.
בטבע: בהרי ישראל בחורף, ובאזורים קרים בכלל, מחזורי קפיאה-הפשרה יומיים הם גורם בליה מכני חזק ביותר. כך מתפרקים הרים לאבנים ואבנים לחצץ.
הניסוי מדגים את השיטה המדעית: מניחים השערה, בודקים בניסוי מבוקר, ומסיקים מסקנה הניתנת להכללה על תהליך טבעי.
בליה בישראל: דוגמאות מהשדה
ישראל היא מעבדת שדה מצוינת לחקר בליה. השטח הקטן מכיל אקלים ים-תיכוני, אקלים מדברי ואזורים חצי-יבשים, ולכן ניתן לראות כאן כמעט את כל סוגי הבליה ואת הנופים שהם יוצרים.
בליה וסחיפה בנופי ישראל
מכתש רמון - בליה כימית ומכנית
מכתש רמון בנגב הוא הגדול בסוגו בעולם. הוא נוצר מסחיפה של שכבות סלע מתפוררות לאורך מיליוני שנים. גשמים עזים, בליה כימית של גיר ואבן חול, ושינויי טמפרטורה יומיים פרקו את הסלע והנחלים הסיעו אותו החוצה. הקירות התלולים הם חשיפה של שכבות גיאולוגיות עתיקות.
בולענים בים המלח - בליה כימית
לאורך חופי ים המלח נפתחים בולענים שוב ושוב. הסיבה: ירידת מפלס הים גרמה לכניסת מי תהום מתוקים לאזורים שבעבר היו מכוסים מלח. המים מסיסים את שכבות המלח התת-קרקעיות (בליה כימית), חלל גדל מתחת לפני השטח, ולבסוף הגג קורס לתוכו.
נחל פארן - סחיפה ושחיקה
נחל פארן בנגב, כמו שאר הנחלים היבשים (ואדיות), פעיל ברגעי גשם עזים. הזרימה החזקה נושאת חול, חצץ ואבנים ושוחקת את הסלע בחוזקה. בין גשם לגשם, שינויי הטמפרטורה הגדולים מתפרקים את הסלע (בליה מכנית), ומכינים חומר נוסף לסחיפה הבאה.
גבעות כורכר - בליית ים
לאורך חוף הים התיכון עומדות גבעות כורכר (אבן חול מלוכדת בגיר). גלי הים מגדדים את בסיסן (בליה מכנית וכימית יחד), יוצרים מצוקים תלולים וקמרות. עם הזמן הקמרות קורסות ומצטרפות לחול החוף. כך החוף נסוג לאחור בקצב הנמדד בסנטימטרים לשנה.
הקרקע: תוצר של בליה
הקרקע שעליה גדלים הצמחים אינה דבר מובן מאליו. היא נוצרת לאורך אלפי שנים מבליה של סלעים, בתוספת שאריות של צמחים ובעלי חיים שנרקבים ומתמזגים עם החומר המינרלי. תהליך זה נקרא התפתחות הקרקע.
כיצד נוצרת שכבת קרקע?
קרקע נוצרת בתהליך ארוך שמשלב בליה של סלע עם הצטברות חומר אורגני.
שלב 1 - בליה: מים, שינויי טמפרטורה ויצורים חיים מפרקים את הסלע לחצץ ולגרגרים דקים.
שלב 2 - חומר אורגני: עלים, שורשים ובעלי חיים מתים מתפרקים ומתמזגים עם הגרגרים. נוצר ההומוס - החומר האורגני שמעשיר את הקרקע.
שלב 3 - פרופיל הקרקע: לאורך זמן נוצרות שכבות. השכבה העליונה (A) עשירה בהומוס ומתאימה לצמחייה. שכבה B מתחתיה עשירה במינרלים שנשטפו מלמעלה. שכבה C היא חצץ ואבנים קרובות לסלע הבסיס.
קצב: לשכבת קרקע של 1 ס"מ נדרשות בין 100 ל-1,000 שנה.
לכן קרקע היא משאב שנדרש לשמור עליו. ברגע שנסחפת, לא ניתן לשחזרה במהירות.
השוואת קרקע באזורי ישראל
| אזור | סלע בסיס | סוג הקרקע | שימוש חקלאי |
|---|---|---|---|
| עמקים (יזרעאל, בית שאן) | בזלת ואבן גיר | קרקע כבדה ופורייה | חיטה, כותנה, ירקות |
| הרי יהודה ושומרון | אבן גיר וחרסית | טרה רוסה - אדומה ושימושית | כרמי זיתים, גפנים |
| נגב הצפוני | אבן גיר ולס | קרקע לס פורייה | חקלאות עם השקיה |
| נגב הדרומי | גרניט ואבן חול | קרקע דקה, אבנית | כמעט ללא חקלאות |
* סוג הקרקע תלוי ישירות בסלע הבסיס ובתהליכי הבליה שפעלו עליו.
כוח הכובד מזיז חומר
כוח הכובד מושך את כל חומר שיורד במדרון למטה. זהו גורם סחיפה עצמאי - אינו זקוק למים או לרוח. ככל שהמדרון תלול יותר וכמות החומר רבה יותר, כוח הכובד פועל בעוצמה רבה יותר. יש ארבע תנועות עיקריות.
נפילה
סלע בודד נושר מצוק גבוה. מהירה ופתאומית. מסוכנת לכבישים ולישובים בשולי גיא. נפוצה בסביבת ואדיות ירדן ובמצוקי מסדה.
מפולת
כמות גדולה של סלע, קרקע ובוץ נעה כגוף אחד במורד המדרון. מתרחשת לאחר גשמים כבדים או רעידת אדמה. מפולות בוץ גרמו נזק בישובי ההר בצפון ישראל.
התדרדרות
תנועה הדרגתית ואיטית של חומר לאורך שיפוע. לא נראית ביום-יום, אך ניכרת לאחר שנים בהטיה של עצים ועמודים שנטו ממצב ישר.
זחילה
תנועה איטית ביותר של קרקע ורפש, לעיתים סנטימטרים בשנה. ניכרת בגדרות עקומות, עמודי חשמל נוטים ושינויים בגבולות שדות. נפוצה בטרסות החקלאיות של הרי יהודה.
קו פרשת מים - מושג שחוזר
כוח הכובד קובע גם לאן נוהרים מי הגשם. כל טיפת גשם זורמת מטה, ומנקודת הפסגה של הרכס תוכל לזרום לצד זה או לצד אחר. הקו שלאורך פסגות ההרים, שממנו מתנקזים המים לכיוונים שונים, נקרא קו פרשת מים. נושא זה יחזור במודול הבא על צורות הנוף ומערכות הנהר.
בליה, אקלים ונוף: קשר הדדי
אותם חוקי בליה פועלים בכל העולם, אך עוצמתם ויצירת הנוף שלהם שונות לפי תנאי הסביבה. הבנת הקשר הזה עוזרת להבין מדוע ישראל, עם שטחה הקטן, מכילה נופים כה מגוונים.
בליה שולטת לפי אקלים
| אקלים | בליה שולטת | נוף אופייני | דוגמה בישראל |
|---|---|---|---|
| קר ולח (הרים) | בליה מכנית של קפיאה | צוקים, חצץ, עמקי V | רכס החרמון בחורף |
| חם ולח (ים-תיכוני) | בליה כימית (גיר נמס) | נוף קרסטי, מערות | הרי יהודה, כרמל |
| חם ויבש (מדברי) | בליה מכנית של חום/קור | ואדיות, מכתשים, חוליות | נגב, סיני |
| קרוב לים | בליה מכנית וכימית (גלים) | מצוקים, חוף מתקרב | חוף הים התיכון |
* שני נופים שונים לחלוטין יכולים להיות פרי אותו תהליך בסיסי, הפועל בעוצמות שונות.
שאלה לחשיבה
מדוע ים המלח מציג דוגמה ייחודית לבליה כימית, ואיזה גורם אנושי תרם לה?
ים המלח מציג בליה כימית כשמי תהום מתוקים (או מעט מלוחים ממי הגשם) מסיסים שכבות מלח תת-קרקעיות, ויוצרים חללים שמתמוטטים לבולענים. הגורם האנושי: שאיבת מים ממקורות הנהר - הירדן מוטה לצרכים חקלאיים ועירוניים, מפלס ים המלח יורד, ואזורי החוף מתייבשים. המים המתוקים שחדרו לשם מסיסים את המלח בקצב מוגבר. כלומר, פעולת האדם האיצה תהליך בליה טבעי.
קשר בין בליה כימית, גיאוגרפיה של ים המלח, והשפעת האדם.
שאלה לחשיבה
מדוע שכבת קרקע שנסחפת בגשם חזק מהווה נזק קשה לחקלאות, ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הסחיפה?
שכבת הקרקע נוצרת לאורך מאות ועד אלפי שנים מבליה של סלע ומחומר אורגני. כשגשם חזק סוחף אותה, הנזק הוא דו-כיווני: ראשית, הקרקע הפורייה נעלמת, ועמה מזונות הצמחים. שנית, שחזור הקרקע לוקח זמן רב מאוד. לצמצום הסחיפה: שמירה על כיסוי צמחי (שורשים אוחזים בקרקע), בניית טרסות המאטות זרימת מים, כיסוי הקרקע בחציר בין העונות, ומניעת חרישה בכיוון המדרון.
קרקע = משאב שמתחדש לאט, ולכן חייבים לשמרו.
שאלה לחשיבה
הסבירו כיצד מצוק גדול ליד כביש יכול להיות מסוכן, וקשרו זאת לתהליכי בליה וכוח הכובד.
מצוקים הם חשיפה של שכבות סלע בצידי כביש (כתוצאה מחציבה) או בגדות ואדי. הבליה המכנית - שינויי חום-קור ומים שחודרים לסדקים - מפרקת בהדרגה את הסלע. כוח הכובד מושך כלפי מטה כל סלע שמאבד את אחיזתו. תוצאה: נפילות סלע על הכביש, שעלולות לפגוע בנסיעה ובחיי אדם. כדי למנוע זאת, מסיירים הנדסאים בצמוד למצוקים, אוספים סלעים רופפים ולעיתים מחזקים את הצוק ברשתות מיוחדות.
בליה + כוח הכובד = סיכון בטיחותי עם פתרון הנדסי.
לפני שהצמחים כבשו את היבשה, בליה ביולוגית כמעט לא התרחשה. ראשוני הצמחים שכבשו את הקרקע היו חזזיות ואחריהן שרכים, שיצרו חומצות קלות שפירקו את הסלע וסייעו ליצור קרקע ראשונה. לאחר מכן יכלו שורשי צמחים גבוהים יותר לגדול בסדקים. כך הצמחים עצמם עיצבו את הנוף שאחר כך איכלס אותם - תהליך הדדי שנמשך מאות מיליוני שנים.