כלל מכפלה אפס
אם מכפלה שווה לאפס, לפחות גורם אחד שווה לאפס
מה נבנה במודול הזה
הרעיון המרכזי
מכפלה מתאפסת דרך אחד הגורמים
אם A⋅B=0, אז A=0 או B=0.
הכלל נכון גם כש-A ו-B הם ביטויים עם x. לכן (x−5)(x+2)=0 מתפצל לשתי משוואות קטנות.
הכלל עובד רק כאשר יש מכפלה ושוויון לאפס.
תמצית
מה חייבים לדעת לעשות?
לזהות מכפלה ששווה לאפס
לזהות מכפלה ששווה לאפס
להשוות כל גורם לאפס
להשוות כל גורם לאפס
לא להשתמש בכלל לפני שהאגף השני אפס
לא להשתמש בכלל לפני שהאגף השני אפס
לפתור גורמים ליניאריים
לפתור גורמים ליניאריים
בשלב הזה חשוב לעבוד לאט ומדויק. בכל מעבר שואלים מה השתנה, האם הפעולה שקולה, והאם שמרנו על כל האפשרויות של הפתרון.
מכפלה, גורמים ופתרונות
| משוואה | גורמים | פתרונות |
|---|---|---|
| (x−5)(x+2)=0 | x−5, x+2 | x=5,−2 |
| x(x−7)=0 | x, x−7 | x=0,7 |
| (2x−3)(x+4)=0 | 2x−3, x+4 | x=23,−4 |
| (x−1)(x+2)=6 | לא שווה לאפס | לא מפעילים את הכלל עדיין |
* הטבלה מיועדת לזיהוי מבנה. פתרון מלא עדיין דורש כתיבה מסודרת ובדיקה.
שיטה מסודרת
מסלול עבודה מומלץ
מוודאים אפס
האגף השני חייב להיות 0.
אם לא, מסדרים קודם.
לא מפרקים מכפלה ששווה למספר אחר.
פותחים גורמים
כל סוגריים הם משוואה קטנה.
גם x עצמו הוא גורם.
שומרים על כל האפשרויות.
כותבים רשימה
פותרים כל גורם.
מאחדים פתרונות כפולים.
בודקים במשוואה המקורית.
דוגמאות פתורות
דוגמה: גורמים פשוטים
דוגמה: גורם עם מקדם
תרגול עצמי
כל גורם בנפרד
פתרו: x(x+6)=0.
שאלה לחשיבה
האם מותר לפתור (x−2)(x+3)=10 באמצעות כלל מכפלה אפס?
לא. צריך קודם להעביר את 10, לפתוח או לפרק מחדש, ורק אם מתקבלת מכפלה ששווה לאפס משתמשים בכלל.
כלל מכפלה אפס הוא כלל על מכפלה ששווה לאפס, לא על כל מכפלה.
העמקה ותרגול מדורג
כלל מכפלה אפס עובד רק כאשר מכפלה של גורמים שווה לאפס. אז אפשר לפתור כל גורם בנפרד ולחבר את כל האפשרויות.
שלושה סימנים שכדאי לשים לב אליהם
מכפלה מוכנה
(x−4)(x+1)=0 נפתרת בלי לפתוח סוגריים.
גורם שהוא x
ב-x(2x−5)=0 אסור לחלק ב-x; אחרת מאבדים את x=0.
לא כשאגף ימין אינו אפס
(x−2)(x+1)=6 אינה מוכנה לכלל מכפלה אפס.
דוגמה: גורם שהוא x
תרגול עם בחירה ונימוק
התרגילים הבאים מוסיפים החלטה קטנה בכל פעם: איזו שיטה מתאימה, איזה סימן נשמר, ואיך בודקים את התוצאה.
שני גורמים ליניאריים
פתרו: (3x+1)(x−4)=0.
לא מפעילים את הכלל מוקדם מדי
הסבירו למה אי אפשר לפתור מיד את (x−2)(x+1)=6 בעזרת כלל מכפלה אפס.
גורם מספרי אינו פתרון
פתרו: 2x(x−5)(x+1)=0.
קודם מסדרים למכפלה אפס
פתרו בלי לחלק ב-x: x2=7x.
טעות נפוצה מול דרך בטוחה
טעות נפוצה
מחלקים בביטוי כמו x או x−3 ומאבדים פתרון אפשרי.
דרך בטוחה
משאירים את המכפלה, משווים כל גורם לאפס, ורק אז פותרים.
בכל פעם שמופיע ספק, חוזרים לשורה הקודמת ובודקים שקילות.
שאלה לחשיבה
מדוע מהמשוואה x(x−3)=0 מקבלים גם x=0, אף על פי שאפשר לכאורה לחלק ב-x?
חילוק ב-x אינו חוקי אם x=0. דווקא הערך הזה מאפס את המכפלה.
המטרה אינה לבחור תמיד אותה שיטה, אלא לשלוט בכמה דרכים.
בדיקת איכות לפני שממשיכים
נסו לומר בקול מה הייתה הפעולה הראשונה, למה היא הייתה מותרת, ואיך תדעו שהתשובה נכונה.
- האם המשוואה סודרה לאפס כשצריך?
- האם שמרתם על שני סימני השורש?
- האם בדקתם פתרון או קבילות?