שכיחות יחסית כהערכה להסתברות
נתונים מניסוי עוזרים לאמוד סיכוי, אבל אינם מבטיחים תוצאה מדויקת
מה נלמד במודול?
מהניסוי אל ההסתברות
אם שחקנית קלעה 46 מתוך 80 זריקות, אין לנו הוכחה שהיא תקלע בדיוק באותו יחס בעתיד. יש לנו מידע טוב יותר מניחוש. השכיחות היחסית היא גשר בין נתונים לבין הסתברות.
שכיחות יחסית היא אומדן
מסמנים אומדן הסתברות לעיתים ב-P^(A). הסימן מזכיר שזהו ערך שנמדד מנתונים.
מחלקים את מספר הפעמים שהמאורע קרה במספר הניסויים הכולל. ככל שהמדגם גדול ומייצג יותר, האומדן נוטה להיות אמין יותר.
אומדן טוב עוזר לתכנן, להשוות ולחזות, אבל לא קובע בדיוק מה יקרה בכל רצף ניסויים.
האות f מייצגת שכיחות, כלומר כמה פעמים המאורע הופיע. האות n מייצגת את מספר הניסויים הכולל.
אומדן הסתברות מניסוי
אותו ניסוי בגדלי מדגם שונים
| מספר ניסויים | הצלחות | שכיחות יחסית |
|---|---|---|
| 20 | 11 | 2011=0.55 |
| 100 | 57 | 10057=0.57 |
| 500 | 281 | 500281=0.562 |
* האומדן אינו חייב להיות זהה בכל מדגם, אבל במדגם גדול התנודות היחסיות בדרך כלל קטנות יותר.
דוגמה פתורה
בדוגמה הפתורה נחשב גם אומדן וגם צפי. הצפי הוא שימוש באומדן כדי לתאר בערך כמה הצלחות צפויות במספר ניסיונות חדש.
קליעות עונשין כאומדן
שלב 1 מתוך 4מהו מספר הניסיונות?
דוגמה שנייה: בודקים הבנה
השוואה בין קבוצות מחייבת יחס, לא רק ספירה. קבוצה גדולה יותר יכולה להציג יותר הצלחות אבל הסתברות נמוכה יותר.
משווים שתי קבוצות
שלב 1 מתוך 3מה צריך לחשב ולא רק להשוות?
אסטרטגיית עבודה
בכל שאלה על נתונים ניסיוניים צריך להפריד בין שלושה דברים: מה נספר, כמה ניסויים נערכו, ומה מותר להסיק.
איך מפרשים אומדן
סופרים
זהו הצלחות וניסיונות.
בדקו שהמונה אינו גדול מהמכנה.
מחלקים
כתבו שבר או עשרוני.
אפשר להמיר לאחוזים אם זה ברור יותר.
מפרשים
אמרו בערך או משוער.
אל תבטיחו תוצאה מדויקת ברצף הבא.
איך אומדן מופיע בשאלות
אומדן ישיר
42 הצלחות מתוך 60: P^=6042=0.7.
צפי
אם P^=0.7, מתוך 200 ניסיונות מצפים בערך ל-140 הצלחות.
משלים
אם אומדן הפגמים הוא 0.06, אומדן התקינים הוא 1−0.06=0.94.
יציבות
תוצאה של 3 מתוך 4 מרשימה, אבל מדגם של 400 ניסיונות בדרך כלל מלמד יותר.
שכיחות, שכיחות יחסית והסתברות
שכיחות
כמה פעמים קרה המאורע, למשל 46 קליעות.
שכיחות יחסית
החלק מתוך כל הניסיונות, למשל 8046.
הסתברות משוערת
שימוש בשכיחות יחסית כדי להעריך סיכוי עתידי.
המעבר משכיחות להסתברות דורש גם חישוב וגם ניסוח זהיר.
דוגמה שלישית: אומדן שמתעדכן אחרי עוד ניסויים
תרגול מודרך
התרגילים משלבים חישוב אומדן, המרה לאחוזים, צפי והשוואת קבוצות בגדלים שונים.
אומדן בסיסי
ב-60 ניסיונות התקבלו 42 הצלחות. מה אומדן ההסתברות?
צפי מתוך אומדן
אם אומדן ההסתברות הוא 0.7, לכמה הצלחות מצפים בערך מתוך 200 ניסיונות?
השוואת קבוצות
קבוצה א: 35 הצלחות מתוך 50. קבוצה ב: 78 הצלחות מתוך 120. לאיזו קבוצה אומדן גבוה יותר?
פגומים ותקינים
בבדיקת איכות נמצאו 9 פגומים מתוך 150 מוצרים. העריכו הסתברות לפגם והסתברות למוצר תקין.
אומדן משוקלל משתי בדיקות
ביום ראשון התקבלו 18 הצלחות מתוך 30. ביום שני התקבלו 48 הצלחות מתוך 80. מהו אומדן ההסתברות הכולל?
אומדן אינו נבואה
שכיחות יחסית מתארת מה קרה במדגם. היא כלי מצוין לחיזוי, אבל כל רצף חדש יכול לסטות מהצפי.
- כתבו לפי הנתונים.
- השתמשו במילים בערך או צפוי.
- העדיפו מדגם גדול ומייצג כשיש בחירה.
שאלה לחשיבה
למה מדגם קטן יכול להטעות גם כשהחישוב נכון?
כי במדגם קטן תוצאה מקרית אחת משנה מאוד את היחס. במדגם גדול כל תוצאה יחידה משפיעה פחות על השכיחות היחסית.
החישוב יכול להיות נכון, והמסקנה עדיין חלשה.