בדיקת פתרון
אם לא בדקנו - עוד לא באמת סיימנו
למה לבדוק בכלל?
שלושת צעדי הבדיקה
1. מציבים את הערך במקום הנעלם.
2. מחשבים את אגף שמאל ואת אגף ימין בנפרד.
3. אם שני האגפים שווים - הפתרון תקין.
דוגמאות - פתרון שנכון ופתרון שלא
בדיקה של פתרון נכון
שלב 1 מתוך 3מציבים 4 במקום x
בדיקה של פתרון שגוי
שלב 1 מתוך 3מציבים 5 במקום x
בדיקה גם מסבירה מה קורה במקרים מיוחדים
אין פתרון
במשוואה x+2=x+5 כל מספר שנבדוק יכשל, כי בסוף נקבל 2=5, וזה שקרי.
אינסוף פתרונות
במשוואה 2(x+1)=2x+2 כל מספר שנציב יצליח, כי שני האגפים תמיד שווים.
תרגיל 1 - בדקו מועמדים
בדקו אילו מהמספרים 2,3,4 פותרים את המשוואה:
תרגיל 2 - בדיקה במשוואה עם שני אגפים
בדקו אם x=3 הוא פתרון של המשוואה:
טיפ זהב - בודקים את המשוואה המקורית
בדיקה אמיתית נעשית במשוואה המקורית, לא באחד השלבים שבאמצע. אם הייתה טעות בשלב כלשהו, רק המשוואה המקורית תחשוף אותה.
- קחו את הפתרון הסופי
- הציבו אותו בנוסח ההתחלתי
- השוו בין שני האגפים
שאלה לחשיבה
האם אפשר לדעת שמשוואה נכונה גם בלי לפתור אותה עד הסוף?
לפעמים כן. אם אחרי פישוט מתקבל משפט כמו 5=5, אנחנו יודעים שכל x יתאים. ואם מתקבל 2=7, ברור שאין פתרון. אבל בדרך כלל, כדי להיות בטוחים בפתרון מסוים, הבדיקה בהצבה היא הצעד הכי אמין.
זו הסיבה שהבדיקה חשובה גם כשאנחנו בטוחים שעבדנו נכון.
באיזו משוואה צריך לבדוק את הפתרון?
עוד עמודים שיכולים לחבר את מה שלמדתם עכשיו
משימות
שליחה כמשימה לתלמיד או לכיתה
המודול בדיקת פתרון כבר נבחר. צריך רק לבחור יעד, הנחיות ותאריך.