בדיקת פתרון
אם לא בדקנו - עוד לא באמת סיימנו
למה לבדוק בכלל?
שלושת צעדי הבדיקה
1. מציבים את הערך במקום הנעלם.
2. מחשבים את אגף שמאל ואת אגף ימין בנפרד.
3. אם שני האגפים שווים - הפתרון תקין.
דוגמאות - פתרון שנכון ופתרון שלא
בדיקה של פתרון נכון
שלב 1 מתוך 3מציבים 4 במקום x
בדיקה של פתרון שגוי
שלב 1 מתוך 3מציבים 5 במקום x
בדיקה גם מסבירה מה קורה במקרים מיוחדים
אין פתרון
במשוואה x+2=x+5 כל מספר שנבדוק יכשל, כי בסוף נקבל 2=5, וזה שקרי.
אינסוף פתרונות
במשוואה 2(x+1)=2x+2 כל מספר שנציב יצליח, כי שני האגפים תמיד שווים.
תרגיל 1 - בדקו מועמדים
בדקו אילו מהמספרים 2,3,4 פותרים את המשוואה:
תרגיל 2 - בדיקה במשוואה עם שני אגפים
בדקו אם x=3 הוא פתרון של המשוואה:
טיפ זהב - בודקים את המשוואה המקורית
בדיקה אמיתית נעשית במשוואה המקורית, לא באחד השלבים שבאמצע. אם הייתה טעות בשלב כלשהו, רק המשוואה המקורית תחשוף אותה.
- קחו את הפתרון הסופי
- הציבו אותו בנוסח ההתחלתי
- השוו בין שני האגפים
שאלה לחשיבה
האם אפשר לדעת שמשוואה נכונה גם בלי לפתור אותה עד הסוף?
לפעמים כן. אם אחרי פישוט מתקבל משפט כמו 5=5, אנחנו יודעים שכל x יתאים. ואם מתקבל 2=7, ברור שאין פתרון. אבל בדרך כלל, כדי להיות בטוחים בפתרון מסוים, הבדיקה בהצבה היא הצעד הכי אמין.
זו הסיבה שהבדיקה חשובה גם כשאנחנו בטוחים שעבדנו נכון.