פתיחת סוגריים במשוואות
לפני שפותרים, לפעמים צריך קודם לפשט את הדרך
למה לא פותרים מיד?
במשוואה כמו 2(x+3)=18, ה-x עדיין 'מוסתר' בתוך סוגריים. כדי לעבוד איתו, כדאי קודם להשתמש ב-חוק הפילוג ולפתוח את הסוגריים.
אחרי הפישוט המשוואה חוזרת לצורה שכבר למדנו: 2x+6=18. כלומר, הסוגריים הם לא סוף הסיפור - הם רק שלב בדרך.
קשר ישיר לפרק 2
אותו חוק פילוג שלמדנו על ביטויים עוזר לנו עכשיו גם במשוואות. במקום ללמוד כלל חדש, אנחנו מעבירים ידע קודם למצב חדש.
חוק הפילוג
a(b+c)=ab+acוגםa(b−c)=ab−ac

טוען סימולציה...
דוגמאות פתורות
דוגמה 1 - סוגריים עם חיבור
שלב 1 מתוך 32(x+3)=18
1
פותחים סוגריים
2x+6=18
דוגמה 2 - מינוס לפני סוגריים
שלב 1 מתוך 45−(x−2)=1
1
המינוס לפני הסוגריים הופך את הסימנים
5−x+2=1
תרגיל 1 - פתחו ואז פתרו
בסיסי
פתרו:
3(x−2)=12
תרגיל 2 - לזהות טעות סימן
בינוני
תלמיד כתב: −(x+4)=−x+4. האם הוא צדק?
טיפ זהב - מפשטים לפני שמבודדים
כשיש סוגריים, בדרך כלל שווה קודם לפתוח ולפשט, ורק אז להתחיל להעביר אגפים. כך המשוואה נהיית מוכרת יותר ופחות מבלבלת.
- פתחו סוגריים
- כנסו איברים אם צריך
- חזרו לשיטה הרגילה של פעולות הפוכות
שאלה לחשיבה
האם תמיד חייבים לפתוח סוגריים? למשל ב-2(x+3)=18?
לא תמיד. אפשר גם לחלק קודם ב-2 ולקבל x+3=9. אבל ברוב המקרים, פתיחת סוגריים היא הצעד הטבעי והברור יותר, במיוחד כשיש יותר מאיבר אחד בתוך הסוגריים.
יש לעיתים יותר מדרך אחת חוקית, כל עוד שומרים על השוויון.
שאלה 1 מתוך 4
פתרו: 2(x + 3) = 18
המשך קריאה