תרגום מילולי למשוואה
קודם מבינים את הסיפור, אחר כך כותבים מתמטיקה
למה זה מרגיש קשה?
בבעיות מילוליות אנחנו לא מקבלים ישר את המשוואה. קודם צריך להבין מה לא ידוע, אילו יחסים יש בין הנתונים, ואיך לנסח אותם בביטוי מתמטי.
הסדר הנכון הוא: מגדירים נעלם ← כותבים ביטויים ← בונים משוואה. אם מדלגים על אחד השלבים, המשוואה בדרך כלל יוצאת לא מדויקת.
שלושת שלבי המידול
1. בוחרים מהו המספר הלא ידוע ומסמנים אותו באות.
2. כותבים כל מידע נוסף כ-ביטוי בעזרת האות.
3. בוחרים את המשפט שבו מופיע שוויון - וממנו בונים את המשוואה.
טוען סימולציה...
דוגמאות פתורות
דוגמה 1 - מספר גדול ב-5
שלב 1 מתוך 3"מספר גדול ב-5 מ-x הוא 12"
1
מגדירים את x כמספר הבסיס
דוגמה 2 - מחיר ליחידה
שלב 1 מתוך 34 מחברות עולות 20 שקלים. מה מחיר מחברת אחת?
1
נסמן ב-x את מחיר מחברת אחת
תרגיל 1 - כתבו משוואה
בסיסי
"פי 3 ממספר פחות 2 שווה 10". כתבו רק את המשוואה.
תרגיל 2 - לבחור נעלם נכון
בינוני
בכיתה 26 תלמידים. מספר הבנות קטן ב-4 ממספר הבנים. מה תהיה בחירה טובה של נעלם?
טיפ זהב - חפשו את משפט השוויון
בכל בעיה מילולית יש משפט או מצב שבו שתי כמויות שוות או יוצרות שלם. זה בדרך כלל המקום שבו נולדת המשוואה.
- מי הלא ידוע?
- מה יודעים עליו?
- איפה מופיע שוויון או סכום כולל?
שאלה לחשיבה
האם חייבים תמיד לסמן את הנעלם ב-x?
לא. אפשר לסמן בכל אות, למשל y או a. חשוב יותר שההגדרה תהיה ברורה: מה האות מייצגת. הספרים בדרך כלל משתמשים ב-x כי זה נוח ומוכר.
האות היא רק שם. המשמעות באה מההגדרה שכתבנו.
שאלה 1 מתוך 4
