הרחבת עולם המספרים
למה צריך מספרים שליליים? - מגלים עולם חדש מתחת לאפס
עולם חדש מתחת לאפס
למה בכלל צריך מספרים שליליים?
נתחיל עם שאלה פשוטה: מה התוצאה של ? עם המספרים שהכרנו עד עכשיו, אין תשובה! לא ניתן לקחת 5 מתוך 3. אבל בחיים, מצבים כאלה קורים כל הזמן.
בואו נראה כמה דוגמאות מהעולם האמיתי שבהן אנחנו חייבים לתאר כמויות מתחת לאפס.
טמפרטורה
בחורף, הטמפרטורה בהר החרמון יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס. אם הטמפרטורה היא 3 מעלות ויורדת ב-5 מעלות, איך נתאר את התוצאה?
התשובה: מעלות (שתי מעלות מתחת לאפס)
ים המלח
גובה פני הים של הים התיכון מוגדר כ-אפס מטרים. ים המלח נמצא כ-430 מטר מתחת לגובה פני הים.
איך נרשום את זה? מטרים
חשבון בנק
לדן יש 200 שקלים בחשבון הבנק. הוא משך 250 שקלים. מה היתרה?
לדן יש חוב של 50 שקלים.
ציר הזמן
בלוח השנה, שנים לפני הספירה מסומנות בסימן מינוס. למשל, שנת 500 לפנה"ס מתוארת כ-.
מערכת המספרים המלאה
עכשיו אנחנו מרחיבים את עולם המספרים שלנו. במקום רק מספרים חיוביים, יש לנו שלוש קטגוריות של מספרים:
שלוש הקטגוריות
מספרים חיוביים
גדולים מאפס:
מייצגים רווח, עלייה, חום
אפס
לא חיובי ולא שלילי.
נקודת ההתחלה, האיזון
מספרים שליליים
קטנים מאפס:
מייצגים חוב, ירידה, קור
הגדרה: מספר שלילי הוא מספר שקטן מאפס. הוא נכתב עם סימן מינוס (-) לפניו. כל מספר חיובי בעל "תאום" שלילי: למשל, התאום של הוא .
סימן המינוס - שתי משמעויות!
שימו לב לנקודה חשובה מאוד: הסימן מינוס (-) יכול לשמש לשתי מטרות שונות. זו נקודה שמבלבלת הרבה תלמידים, אז חשוב להבין אותה היטב.
שתי המשמעויות של סימן המינוס
סימן של מספר שלילי
הסימן הוא חלק מהמספר עצמו. הוא אומר לנו שהמספר קטן מאפס.
דוגמה: הוא מספר שלילי. הוא נקרא "מינוס חמש" וזהו מספר בפני עצמו.
פעולת חיסור
הסימן מציין פעולה חשבונית - הפחתת ערך אחד מערך אחר.
דוגמה: . כאן המינוס הוא פעולת חיסור, לא חלק ממספר.
כלל אצבע: אם המינוס עומד לבד לפני מספר בתחילת ביטוי או אחרי סימן פעולה, הוא חלק מהמספר. אם הוא בין שני מספרים, הוא פעולת חיסור.
נסו בעצמכם - מספרים מתחת לאפס
גררו את הנקודה שמאלה וימינה. בכל פעם שאלו את עצמכם: האם המספר מתאר מצב מעל לאפס, מתחת לאפס, או בדיוק איזון?
מתרגלים עם דוגמאות מהחיים
טמפרטורה בחרמון
בערב הטמפרטורה היא 3 מעלות. בלילה היא יורדת ב-5 מעלות.
פתרון:
הטמפרטורה בלילה: מעלות צלזיוס
חשבון בנק
לדן יש 200 שקלים. הוא משך 250 שקלים.
פתרון:
יש לדן חוב של 50 שקלים
גובה ים המלח
הים התיכון בגובה מטרים (פני הים). ים המלח נמוך ב-430 מטר.
פתרון: גובה ים המלח הוא מטרים
מעלית במרתף
במעלית: קומת הכניסה היא . מרתף 1 הוא , מרתף 2 הוא .
אם ירדנו 3 קומות מקומה 1:
פתרון: (מרתף 2)
זיהוי מספרים שליליים בחיים
מספרים שליליים נמצאים בכל מקום סביבנו. בואו נראה עוד מקומות בהם אנחנו נתקלים בהם מבלי לשים לב:
מספרים שליליים סביבנו
| מצב | ערך חיובי | ערך שלילי |
|---|---|---|
| טמפרטורה | מעלות (קיץ) | מעלות (חורף בצפון) |
| גובה | הר החרמון: 2,236 מ' | ים המלח: מ' |
| כסף | יתרה של 500 שקלים | חוב של 200 שקלים ( |
| מעלית | קומה 3 | מרתף 2 ( |
| ציר הזמן | שנת 2026 לספירה | שנת 500 לפנה"ס ( |
* בכל המקרים, אפס הוא נקודת ההתייחסות: גובה פני הים, נקודת הקפאה, יתרה אפס, קומת כניסה
שאלה לחשיבה
האם אפס הוא מספר חיובי או שלילי?
אפס אינו חיובי ואינו שלילי! הוא הגבול בין שני הסוגים. אפשר לחשוב עליו כנקודת המוצא - ממנה אפשר ללכת לכיוון החיובי (ימינה/למעלה) או לכיוון השלילי (שמאלה/למטה).
אפס הוא המספר היחיד שהוא לא חיובי ולא שלילי.
שיטת הסימון
כשכותבים מספרים שליליים, יש כמה דברים שחשוב לדעת:
כך כותבים מספר שלילי
- מספר שלילי נכתב עם סימן מינוס לפניו:
- מספר חיובי אפשר לכתוב עם סימן פלוס () או בלעדיו () - שניהם אותו דבר
- כשמספר שלילי מופיע בתוך ביטוי, נהוג לשים אותו בסוגריים: ולא
- הסימן הוא חלק בלתי נפרד מהמספר: הוא מספר אחד, לא "מינוס של 7"
שאלה לחשיבה
האם אפשר למצוא עוד דוגמאות מהחיים שבהם משתמשים במספרים שליליים?
בהחלט! למשל: מפלס מים בבור שיורד מתחת לסימון האפס, ציון בגולף שבו מספר שלילי מציין תוצאה טובה, הפסדים בשוק ההון, עומק של צוללת מתחת לפני הים, ועוד.
חפשו דוגמאות נוספות סביבכם - תופתעו כמה מספרים שליליים מסתתרים בחיי היומיום!
טיפ חשוב
כשרואים סימן מינוס לפני מספר, תשאלו את עצמכם: האם זו פעולת חיסור או חלק מהמספר? ההבדל הזה קריטי, ונעמיק בו לאורך כל הפרק.
- אם המינוס עומד בתחילת ביטוי או אחרי סימן אחר - הוא חלק מהמספר
- אם המינוס עומד בין שני מספרים - הוא פעולת חיסור
- כשיש ספק, הוסיפו סוגריים כדי להבהיר
האמינו או לא, מתמטיקאים לא תמיד קיבלו את המספרים השליליים! במשך מאות שנים, מתמטיקאים רבים סירבו להכיר בקיומם.
הסינים והודיים היו הראשונים להשתמש במספרים שליליים, כבר לפני כ-2,000 שנה. הם השתמשו בהם בעיקר לתיאור חובות. באירופה, לעומת זאת, מתמטיקאים המשיכו להתעלם ממספרים שליליים עד המאה ה-17!
רנה דקארט, המתמטיקאי הצרפתי, קרא למספרים שליליים "שורשים שקריים". רק במאה ה-19 המספרים השליליים התקבלו סופית כחלק חוקי מהמתמטיקה. היום אנחנו יודעים שבלעדיהם אי אפשר לתאר את העולם שלנו.